שואל ונשאל חלק א קסג

מונח סמוך לסמפון דבוק בבשר ויש בו כמו עוקץ בראשו ובסופו דבוק עם הבשר היטיב טמון כולו בבשר ולדעתו קרוב הדבר שנתהוה מבשר הלב כי הוא דבוק הרבה

תשובה. זכורני שבא לידינו כעין עצם בלב פעם בבהמה גסה ופעם בבהמה דקה והכשרנו. ואיני זוכר המעשה וההכרעה בזה וחיפשתי כפי השעה לראות אולי אמצא מה שכתוב אצלי בזה לזכרון ולא מצאתי. ולכן אמרתי ללמוד פרק זה מחדש וכפי מה שלמדתי בזה כעת נלע"ד דאם יהיה המציאות שדעת המורה מכרעת שהוא מתולדה כגון נדון ה' לחם הפנים שהיה מהודק הרבה ולא יכלו לעקרו משרשו להפרידו מבשר הלב וכ"ש אם העצם הולך ומתרכך למטה כעין תנוך האוזן עד שהיה בשר אזי יש להתיר גם בלתי הפסד מרובה או צורך שבת ודוחק וכיוצא די"ל דבכה"ג כ"ע מודו ולא פליגי. אך אם אין למורה הכרעה שהוא מתולדתו והדבר תלוי שיש פנים לומר כך ויש פנים לומר כך אזי יש לסמוך על המתירים בהפ"מ וכיוצא והם הב"ח והש"ך בנקודות הכסף והשה"ג ודעמייהו זהו הנלע'"ד לפי מה שלמדתי כעת ולכת"ר נר"ו ההכרעה

סימן צ"א לעי"ת מאטר יע"א

נשאלתי מהחה"ש והכו' כמה"ר ר' בן ציון פ'רג'ון הי"ו על שנמצא כעין עפר או אבן בחתיכת ריאה ונקב שם משוך קצת ולא שמו לב לשאר סימנים והשוחט אמר שהריאה היתה נקיה וכן המולחת אמרה שלא ראתה קודם החיתוך שום דבר וכן הרואים שהיו לפני הטבח לא ראו בה רק מכה שנעשית ע"י הטבח האם יש להכשיר או לא

תשובה שמחתי על כי הוא שם לבבו ללמוד בספיקות הבאים אליו ולכתוב את דעתו ובטוח אני בעה"ו שכאשר יתמיד בדרך זו יבוא למטרה רוממה להבין ולהורות ובלבד שיתן לבבו לחפש ולפשפש אחרי כל ספק לבררו ולכתוב בפנקס מיוחד הנדון ומה שנר' לו בבירורו ואם ראשיתו מצער אחריתו ישגא כי כך היא דרכה של תורה מראשית כל נדמה לאדם כמשוטט בים הגדול וסוף סוף ימצא מהלכים ודרכים לברר רוב ספיקותיו וה' יעזרהו ויעזרנו עדכ"ש אמן והנני להשיבו בנוגע לשאלתו

דע כי הבדיקה היא בשני אופנים הא') שנוקב בטרפש נקב להכניס ידו ובודק במשמוש ידו והעברתה ואח"כ מוציא הריאה לחוץ וכמו שכן גזרו השמ"ח והשפ"ד בהרס ע"ז וה"ד ה' שבת אחים נר"ו סי' ט"ל אות ב'. הב') שפותח הטרפש כולו ובודק למראה עיניו עם העברת ידו וכמו שנוהגים כעת השוחטים פה אי ג'רבה יע"א ויש שמוציאים אותה ג"כ אח"ך לחוץ לראותה. וא"כ אם גם בנד"ז היה באופן משני האופנים הנז' ולפי מציאות אותו נקב עם הנלוה אליו מהעפר או האבן אי אפשר שלא יראה להבודק א"כ ודאי דנעשית אח"כ. אך אם המציאות היתה שהבודק אפשר שלא יראה אותה לדקותה וכיוצא כגון שבאה במקום נסתר או אם הבודק לא בדק רק ע"י נקב קטן והכנסת ידו בלתי הסתכלות וראיה בריאה בעודה בבהמה או אח"ך אזי אין לסמוך על דברי הבודק דהו"ל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש כיון שאינו מחפש אח"ז שאינו נרגש לו וכן אין לסמוך על הרואים ועל האשה מהט' הנ"ל

אך מצד אחר נר' להתיר עפ"ד מרן סי' ל"ז ס"ו וה"נ כיון שנחתכה לחתיכות ועשה בה הסכין כמה חיתוכין תולין בסכין. ודומה זה למ"ש מרן סי' ל"ו ס"ה שאם לקחה זאב והחזירה נקיבה תלינן להקל וכשרה ואפי' יש נקבים הרבה שלא במקום שיניו תלינן כולו בזאב ע"ש וכן בנ"ד הגם שהחותיכין בסכין היו במקומות אחרים תלינן נקב זה ג"כ בסכין כיון שבעת חתיכתו לחתיכות לא היה נזהר ומבדיל אם תבוא הסכין שם. והגם דהנקב לפ"ד לא היה עגול רק משוך קצת ומבואר בדברי מור"ם שם דבעגול אין לתלות בטבח מ"מ כיון שיש בו המשך קצת ולפי ראות עיני המורה אפ' שיהיה זה ע"י הטבח או האשה בסכין תולין בזה. וכן מתבאר