שואל ונשאל חלק א קכג
Sho’el Ve-Nishal part 1 123 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →תשובה הגם דהפר"ח סי' י"ח ס"ק י"ד כ' בשם קצת אחרונים ללחלח הצפורן במעט רוק אע"פ שהצפורן מרגיש יותר בלי רוק ע"ש אפשר דנחית לאסיפה בעלמא כיון דלא כתב ע"ז מדידיה כלום וכה"ג הרבה מהפוסקים מאספים ואין דעתם כן ומה גם כאן שכתב בלשון קצת אחרונים ואינו רחוק מן המציאות אם היה בדעתו ז"ל לעמוד ע"ד ולא אסתייעא מילתא ועוד דאפשר דבימי האחרונים והפר"ח ז"ל היו יודעים בדיקת הסכין אבישרא מלבד אטופרא ולכן אפשר שיקילו כנז' אך בזה"ז דבמוה"ר אזדא לה בדיקת בשרא וכמ"ש הפר"ת ס"ק י"ב וכיון דלא נשאר רק בדיקת הצפורן איך אפשר לחסר מזה אפי' כל דהו. ועוד דסתמיות דברי הראשונים ומרן ז"ל דהוי צפורן סתם בלתי לחלוח ולא מפני סברא דהסימנים מלוחלחים יש להקל באיסור תורה ח"ו ולכן לע"ד העיקר בזה כמ"ש הפר"ת ס"ק י"ד דהכל לפי הרגשת המרגיש אם מרגיש טפי בצפורן בלתי לחלוח כה יעשה ואם מרגיש טפי ע"י לחלוח כה יעשה ומי שאינו יכול להבדיל בזה או לפעמים כך ולפעמים כך נלע"ד דיבדוק ששה פעמים בצפורן בלתי לחלוח וששה פעמים בצפורן מלוחלח במעט רוק ודומה לזה ראיתי לה' לקיטת יצחק סי' ב' ס"ק א' שכ' והאידנא נהגו לבדוק מתחילה בצפורן נגוב ואח"כ בצפורן מטופח (ר"ל מלוחלח מלשון טופח ע"מ להטפיח) וטעמו כנז' דחז"ל היו בקיאים בבדיקת בשרא ולא אנו ע"ש ועם כי נראה מדבריו שם דגם דמרגיש יותר בלתי לחלוח נהגו כנז' מ"מ הנכון לע"ד כמ"ש ומהמנהג של איזה מקומות שמלחלחים אין ראיה דאפשר דהיו עושים כמ"ש ההנ"ז לחלק שש בדיקות באופן זה ושש באופן זה ונשתרבב אח"כ בשינוי ועוד דלאו כ"ע דינא גמירי ואפשר שלא ראו דברי הפר"ת וה' לקיטת יצחק. גם פה אי ג'רבא אין אנו רגילים ללחלח הצפורן רק לפרקים כשחושבים שעי"ז ירגישו יותר כגון לברר איזה ספק בפגימה וכיוצא. הכו"ח ביום כ' שבט התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א
שאלה יש שוחטים שמקפידים שלא יסירו הקצבים הקרום שעל הטרפש קודם הבדיקה דשמא בטרפש יש סירכה לריאה ובהסרתו מתנדנדת הסירכה ומתנתקת ויש מי שהוא מקפיד להסירו קודם הבדיקה הדין עם מי
תשובה מבואר בדברי מור"ם סי' ס"ד סי"ב דיותרת הכבד יש מצריכים לנקר הקרום העליון שלצד הכבד משום חלב הקרב שמונח עליו וגו' וכן כתוב בספרי המנקרים עי' לה' אהלי יצחק בעקרת הבית שבסופו סי' א' אות י"ב ע"ש ולה' משגב לדך דף ע"ה סוף ע"ד ד"ה חצר הכבד ע"ש ופשוט דמזה נהגו להסירו טרם כל וזה טעמו של מי שמקפיד להסירו שכן ראה נוהגים וכן זכורני דפה אי ג'רבא יע"א תמיד מסירים אותו ומשליכים אותו ומשחקים בו התינוקות לעשות ממנו תוף וכיוצא ומה שיש חוששים לזה שמא יש סירכה ומתנתקת עי"ז אינו נראה וכמש"ה תורת הזבח אות ב' סי' ח' ס' יו"ד גבי הוצאת הכרס ע"ש וכ"ש בהסרת קרום דק בזה ולכן הנכון כמו שנהגו להסירו וכ"ש שאין לשנות המנהג שנהגו להסירו. הכו"ח ביום ב' שבט התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א
שאלה גוי הדר בחצר ישראל באחד מהבתים אשר שם בשכירות אם יש לחוש להכלים של ישראל אשר שם וצריכים שמירה או אין לחוש לזה
תשובה מרן ז"ל ביו"ד סי' ק""ח סי' יו"ד כתב דהמניח גוי בביתו ובו דברים שאם הוחלפו יש בהם אפי' איסור תורה אם הוא יוצא ונכנס או אפי' שהה זמן רב ולא הודיעו שדעתו לשהות מותר וגו' לפי שהוא מתירא וגו' אבל אם הודיעו שדעתו לשהות