שיטה מקובצת על בבא קמא נח:

אמר רב פפא וכו'. ולא כור בששים כורין וכו' פירוש אלא שמין את הכור סאה בסאה בששים סאין. ולפי פירוש זה ניחא לי מתניתין דנקט ששים סאין דלכולי עלמא אין משערין ביותר מששים סאין. הרשב"א ז"ל. וכתב הר"א מגרמישא ז"ל וז"ל אמר רב פפא הכי קתני למאן דאמר קלח בששים קלחים לא ניחא וכי מסיק אין שמין קב בפני עצמו דחק לומר כן כדי ליישב לדידיה. אי נמי אומר רבי שמעון ז"ל דרוצה ליישב משביחו ופוגמו בחד גוונא. ע"כ.

הכי קתני אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק וכו'. וזה כחזקיה. והא דלא אקשו מינה לדרבי יוסי ורבי ינאי משום דלא מפרשה בהדיא ולתרוצי קיימא הילכך לא מותבינן מינה. הרשב"א ז"ל.

קשבא. פירש בקונטרס דקל. ולא משמע הכי בפרק קמא דעבודה זרה דתנן דקל טב וחצב וכו' אלמא קשבא לאו היינו דקל. ובערוך פירש בערך חצב שהוא קנה שעושין ממנו הסוק"ר והוא מתוק. ומיהו אין משמע שיהא זה כן דאינו שוה כל כך והכא משמע ששלשה היו שוים מאה זוז. ובערוך עצמו פירש בערך קשב דהוא מין דקל והוא דקלא פרסאה שמעולה ושמן. וכן משמע דהוא מין דקל מדקאמר ותלת תאלתא וכו'. ושמא יש מיני דקלים הרבה וכו'. תוספות שאנץ.

איכא דאמרי דקל תלתא כמו שתילים של דקל מי לא תניא קטמה נטיעה רבי יוסי אומר גוזרי גזרות וכו'. ועל בהמה קא מיירי. הראב"ד ז"ל.

נטיעה בת שנתיים שתי כסף. תימה מאי קאמר הא בששים משערינן. ויש לומר דהך שיעורא לא הוי אלא לאשמועינן דבציר מהני לא הוי ואף אם לא יעלה לשתי כסף משערינן ליה בששים מכל מקום פחות משתי כסף לא ישלם אבל פעמים שעולה יותר לפי חשבון של ששים. תלמיד הר"פ ז"ל.

אכלה חזיז. פירוש ירק רך מאוד. הא דאמרי רבנן על חזיז ופגין ובסר וסמדר רואין כמה היתה יפה וכמה היא יפה וכו' ופרשינן ליה בששים נראה לי דכפירות גמורין חשבינן להו אלא ששמין אותם על גבי שדה אחד בששים וממעשה דאלעזר זעירא אסתבר לי הכי דאמרי ליה בקץ כופרא דמשלם דמי תמרי ואקשי להו והא לאו תמרי אזיק וכי אמרי ליה דמי כופרא אקשי להו והא הוו תמרי והדר אמר להו בששים אלמא דמי תמרי יהבי אלא ששמין אותם על גבי שדה בששים משום וכו'. הראב"ד ז"ל.