שיטה מקובצת על נזיר סד.

כל הניטלין והנגררין. אם נטל שרץ בידו או גררו בארץ אצל טהרות ספק נגע ספק לא נגע ספיקן טמא. דלא חשיבא טומאה צפה כיון שהיא ביד האדם. והנזרקין. אם זרקו באויר אצל טהרות אף על פי שבא מכח אדם חשיבא טומאה צפה. חוץ מכזית מן המת. שזרקו ספק האהיל על הטהרות טמאים. דטהרת טומאה צפה מקראי דכתיבי בשרץ גמרינן הלכך לא מטהרינן אלא בטומאת מגע דשייכא בשרץ. והמאהיל על פני הטומאה. כגון שזרק טהרות ספק האהילו על המת. דבכי האי גוונא בספק מגע טהור בין שהטומאה צפה בין שהטהרה צפה. דהכי איתא בתוספתא דטהרות כשם שטהרו ספק טומאה צפה וכו'. כיצד עריבה שהיא טמאה טומאת מת וככר של תרומה כריך בסיב או בנייר נתון בתוכה וירדו גשמים ונתמלאת והרי הוא צף על פני המים בצידי עריבה ספק לא נגע ספיקו טהור מפני שזה ספק טהרה צפה. ומיהו פליגי בה ר' יהודה ורבנן בריש פרק רביעי דמסכת טהרות דקתני הזורק טומאה ממקום למקום ככר לבין המפתחות מפתח לבין ככרות טהור. ר' יהודה אומר ככר לבין מפתחות טמא מפתח לבין ככרות טהור. הרא"ש ו"ל בפירושיו:

מת בכלי וכלי צף על פני המים. ויודע הוא שלא האהיל עליו ומספקא ליה אם נגע אם לא נגע. והוא הדין דהוה מצי למימר שרץ בכלי. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

על גבי מי חטאת מהו. מי אמרינן הא ודאי משקה או דילמא כיון דאפר מעורב בו אוכלא הוא. וקשה אם כן אמאי לא נקט בעלמא ואפר מעורב בהם. ושמא בעי ממי חטאת שמטמאין ואיכא תרתי והוי כטומאה בסמיכתא וגם לא הוי אוכלא. תוספות חיצוניות: