שלטי הגיבורים על יבמות ז:

כתב הרא"ש ז"ל ורב אלפס לא הביא שינויא קמא מאי אחד חולץ לכולן אאמצעית משום דחשיב לשינויא בתראה עיקר ופטרה נפשה בחליצה גרועה ואינה צריכה לחלוץ משניהם ונראה דשינויא קמא עיקר כי הוא אליבא דרב אשי כמו שהקשה ר"י אההיא שינויא דאחד חולץ לכולן אאמצעי' דאכתי קשיא דהא מסקי" לקמן מילתיה דשמואל התחיל ולא התחיל קאמר וחליצת רחל לא פטרה צרה כשהתחיל באחיות וכן חליצת צרה לא פטרה רחל אלמא כשאי איפשר בשתיהן אלא חליצה פסולה בעינן שיחלצו שתיהן וה"ה הכא בעיא חליצה דתרוייהו דלהך שינוייא לא מפלגינן בין מיפטר נפשה למיפטר צרה ותירץ דההיא סוגיא דמפרשי' לקמן התחיל ולא התחיל סברא כאידך שינויא דמשנינן הכא דמפלגי' בין מיפטר נפשה למיפטר צרה והאי שינויא אחד חולץ לכולן אאמצעיות סבר לה כרב אשי דקאמר חולץ לצרות נפטרו אחיות משום דלא אלימא זיקה לשויא לצרה כערוה הילכך חשיבא חליצת צרת רחל כשרה טפי מחליצת רחל משום הכי חלץ לרחל לא נפטרה צרה כיון דקיימא חליצה דכשרה טפי לא חליץ להאי חליצה גרועה אבל הכא חליצת כולם שוה לגריעות הילכך האי שינויא עיקר ודוקא אמצעי' חולצת מאחר אבל שתים ראשונות אי נפל בבת אחת זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת:

פסק הרמ"ה כרב וכ"פ הרמב"ן ומיי'. יבמות רבות שנפלו מבית אחת שנבעלה אחת מהם ביאה פסולה או שנתן לה מאמר פסול כולן נאסרות ליבום וצריכה גט אותה שנבעלה או שנתן לה המאמר וצריכה אחת מהן חליצה להתירה לשוק נחלצת אחת מהן חליצה פסולה הותרה לינשא לזר אותה שנחלצה אבל צרתה אסורה עד שתחלוץ גם היא או עד שיחלצו כל האחין לאותה שנחלצה חליצה פסולה שאין חליצה פסולה מסלקת היבום עד שתחזיר על כל האחין ע"כ ויראה מדבריו שפוסק כשמואל וכשנויא קמא דלפטר נפשה פטורה בחליצה גרועה והראב"ד פסק כן כשמואל וכשנוייא בתרא דאפי' לפטור נפשה אם אפשר בחליצה כשרה לא תחלוץ חליצה גרועה הילכך לכתחלה זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת ואחד מהם לשלישית ואי עבר חד וחליץ לכולהו מאי דעבד עבד ולזה הסכים הרא"ש: