שלטי הגיבורים על יבמות מה.

כתב ר"ת דוקא כשאין שם אלא הראש אז אין יכולים להכירו בטביעות עין אם לא יהא כל הפרצוף שלם עם החוטם אבל אם כל גופו שלם אפילו אין כאן פרצוף ופדחת וחוטם יכולין להכירו בטביעת עין או על ידי סימנין (מובהקין) שיש לו בגופו: תשובת הרא"ש וששאלתם על יהודים שנהרגו בדרך ולבסוף ט"ו ימים מצאום והכירו ראשו של אחד מהם שהיה עדיין שלם בסימנין מובהקים ושאר הגוף אכלוהו חיות. תשובה דע כי אינו עדות להתיר את אשתו דתנן בפרק האשה בתרא אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ואין מעידין אלא עד ג' ימים כי המת משתנה אחר ג' ימים ואותם שנמצאו רגליו והכירו הבתי שוקים כי היו שלו סימן מלבושיו לא הוי סימן שפעמים משאיל אדם מלבושיו לאחרים והעובד כוכבים שאומר שהוא ועובדי כוכבים אחרים הרגום ואומרין הסימנין שהיו בכל אחד ואחד ושמותם לא ידעו הא תנן אין מעידין על סימנין שבגופו הילכך סימני הגוף כגון ארוך או קטן חיור או סומק לא הוי סימן אבל אם אמר סימן מובהק כגון שהיה חסר אחד מאבריו או יותר ברגליו או בידיו או שום שנוי באחד מאבריו סומכים עליו:

וכתב הרמב"ם דוקא שראוהו מגוייד בסכין המלובן באור וה"ה נמי בסכין שאינה מלובנת ונכוה אח"כ כדאמר רשב"א מפני שיכול לכוות ולהחיות אח"כ אבל אם נצרבו גידי שוקיו ולא נכוה מעידין עליו כרבנן דפליגי עליה דרשב"א וכן הלכה ואין נראה כן מדברי הרא"ש ז"ל: לשון ריא"ז אבל ראוהו מגוייד או צלוב על העץ או שחיה אוכלת בו אין מעידין עליו שמת עד שתצא נפשו ואם ראוהו שנעשה טרפה מעידין עליו להשיא את אשתו לאחר י"ב חדש שאין הטרפה חיה עד י"ב חדש וכן מבואר בתלמוד ארץ ישראל: