שלטי הגיבורים על יבמות יג.

ור"ת פליג ופסק דמצות חליצה קודמת בזמן הזה וכך פוסק ר"ת והאריך בראיות מיהו אין כופין אותו לחלוץ אלא אם חפץ מיבם ומה שכתוב בספרים בפרק החולץ חזרו לומר מצות יבום קודמת אין הלכה כן וכן בפרק גיד הנשה יש חזרו שאין אנו סוברים כך ורבינו יעקב פירש דהא דאמרינן אין כופין קאי ארישא דמצות יבום קודמת ואההיא אמר רב אין כופין ר"ל אין כופין לחלוץ אי נמי לתרוייהו ליבומי אבל אם לא תרצה ליבומי מחמת שתתן אמתלא לדבריה מטעי' ליה וחליץ ושקלה כתובתה וסמ"ג כתב דדוקא ביבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין אותה אבל בשאר אמתלא אין כופין אותו לחלוץ אפילו למשנה הראשונה והאריך בראיות סוף דבר כתב סמ"ג בשם ר"י בר יצחק שאין נראה פי' זה שיכופו לחלוץ ולכל הפירושים אין אומרים אי ניחא לך יבם אא"כ חפצה ביבום ולא כמו שכתב בספר התרומה שלעולם אומרים אותו ומיי' ושאלתות וראבי"ה ורשב"ם ורבינו שמחה פסקו כרבינו ומסקנת הרא"ש ז"ל כר"ת: וכתב עוד בתשובה על יבמה שנפלה לפני יבם נער ולא רצתה להתיבם בטענה שהוא נער ובער ואין לו במה לפרנסה והוא לא רצה לחלוץ עד שיתנו לו דבר קצוב וכתב שאם יכולין להטעותו שיחלוץ מטעין ליה ואם לאו כופין אותו לחלוץ בחנם ובסמ"ג כתב שאם יש לו אשה אחרת שכופין אותו ומנדין אותו עד שיחלוץ מתוך שפסק הרי"ף שמצות יבום קודם משמע שיבמה שאינה רוצה להתיבם שדינה כדין מורדת וכ"כ מיי' יבמה הראויה להתיבם ולא רצתה להתיבם דינה כדין מורדת על בעלה וכופין אותה לחלוץ ותצא בלא כתובה הניח אחיו נשים רבות כל מי שתובע היבם ליבם ולא רצתה היא המורדת וחולץ לה ותצא בלא כתובה ושאר צרותיה שלא נתבעו נוטלות כתובתן כשאר האלמנות היו היבמין רבים ותבע אותה הגדול ליבם והיא אינה רוצה בו ורוצה באחיו אין שומעין לה שמצוה בגדול ליבם אמר הגדול איני רוצה לא ליבם ולא לחלוץ הרי אחי לפניך ותבע אותה אחד מן האחים ליבם והיא אומרת איני רוצה בו ורצתה באח אחר והוא רוצה בה אין זה מורדת מאחר שנסתלק אחי הגדול שמצוה בו כולן שוין הואיל והיא רוצה באחד מהן והוא רוצה בה הרי לא מרדה ולא עוד אלא אם היה א' מהן במדינה אחרת ואמרה הריני ממתנת עד שיבא ויבם אותי אבל זה איני רוצה בו אין זה מורדת ואומרים לזה שאינו הגדול ותובע אותה אם תרצה לחלוץ וליתן לה כתובה חלוץ ואם לאו הרי רצתה שתשב עד שיבא אחיך הואיל ואין לך דין קדימה עליו. בא אותו שתלתה בו ולא רצה בה חוזרים אצל זה שתבע אותה ליבום והיא אינה רוצה בו ואומרים לה אין כאן מי שירצה ליבם אלא זה ומצות יבום קודמת או תתייבם או תצא בלא כתובה כדין כל מורדת עד כאן. אבל לרבינו תם שמצות חליצה קודמת אין לה דין מורדת אלא כופין אותו לחלוץ אם הוא מאותם שכופין ואם לאו מטעין אותו אם יוכלו ואם לא יוכלו להטעותו אין כופן אותו אם ידוע שמכוין לשם מצוה אלא תשב לעולם: