שלטי הגיבורים על סוכה ד:

כתב הרא"ש וקשה דהכא משמע דעצי סוכה אסורין מדאורייתא ודרשה גמורה היא מדפריך ב"ש נמי מיבעי ליה להכי ובפ' כירה משמע דלא אסירי אלא מדרבנן דמייתי ראיה התם דר"ש אית ליה גבי נר מתוך שהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו מהא דתניא אין נוטלין עצים מן הסוכה ביו"ט ור"ש מתיר ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה ובפרק המביא כדי יין מייתי האי דר"ש ואפ"ה משמע בסוף שמעתתיה דהתם דלא אסרי אלא מטעם מוקצה דקאמר עצי סוכה דחיילא קדושתא עלייהו אתקצאי לז' ויש לומר דהא דהכא דאסר מדאורייתא היינו בעודה קיימת והא דמשמע התם דלא אסירי אלא מדרבנן היינו אחר שנפלה בטלה מצותו ור"ת תירץ דעצים של הכשר סוכה חלה קדושה עלייהו ואסורי מדאורייתא אבל היתר מכדי הכשר סוכה לא מתסרא אלא מדרבנן והא דאסירי עצי סוכה היינו דוקא הסכך אבל עצי הדפנות משרא שרי דכל מאי דדרשינן מחג הסוכות היינו דוקא בסכך כדלקמן גבי פסולת גורן ויקב ודלא כהרמב"ם ז"ל שכתב עצי סוכה אסורין כל שבעת ימי החג בין עצי דפנות בין עצי סכך ואין ניאותין מהן לדבר אחר כל ימי החג:

ואם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו אז רואין אם הסוכה צלתה מרובה מתמתה בלא אילן כשרה ואפי' לא השפיל הענפים למטה לערבן עם סכך הסוכה אבל אם אין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא ע"י האילן אז צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים ויהיה הסכך רבה עליהן ומבטלן וזהו לדעת רש"י ז"ל אבל אבי העזרי כתב אפי' אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא אילן והאילן חמתו מרובה מצלתו אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה שהרי הצל מן האילן ולא מן הסוכה ל"ש אם האילן קודם ל"ש אם הסוכה קדמה פסולה כיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר אבל אם הענפים כנגד האויר שבין הסכך הכשר כשרה הואיל וצל הכשר הוא מרובה מחמתה שאפי' אם ינטל האילן יש שיעור בכשר להכשיר וכ"כ הרמב"ן ומפני זה יש מחמירים שלא לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג אע"פ שהסירו הרעפים כיון שנשארים עדיין העצים הדקין אשר הרעפים מונחים עליהם אע"פ שיש אויר גדול בין העצים יותר מכדי העצים וה"ר יחיאל היה נוהג כשהיה עושה סוכה בבית תתת הגג שהסירו הרעפים היה זוקף קנים מן הסכך עד הגג לערב שני הסככים יתד להיות הכל סכך אחד ונ"ל שהוא מותר שאף לדברי הפוסל כי לא ערבם היינו דוקא בסוכה שצלתה מרובה מחמתה מ"מ יש אויר בין סכך הכשר הלכך כשנחשוב הסכך הכשר כנגד האילן כמאן דליתיה מצטרף עם האויר שבה ותהיה חמתה מרובה מצלתה אבל בסוכה שכולה מכוסה ואין בה אויר כלל ונחשב הכשר שכנגד האילן כמאן דליתיה עדיין נשאר צלתה מרובה מחמתה ושרי וב"ה ג"כ התיר מטעם אחר שאמר כיון שהסיר הרעפים והעצים הנשארים אין על הן דין סכך פסול דתנן תקרה שאין עליה מעזיבה מפקפק או נוטל אחת מבינתים ול"ש אם האילן קודם או סכך קודם דין א' להם אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מן הסיכוך כשר והוא שינענעו לשם עשיית סוכה אבל אם לא נענעו לא אמרי' קציצתו זו היא עשייתו: לשון ריא"ז העושה סוכתו תחת האילן פסולה לפי שהאילן מחובר לקרקע וכל המחובר לקרקע פסול לסכך ומז"ה אומר שאע"פ שהיה חמתו מרובה מצלתו אינו בטל האילן ברוב הסכך הכשר שהוא מעורב בו לפי שהמחובר הוא חשוב ואינו דומה לשאר סכך פסול שהוא בטל ברוב סכך כשר ואם נתלשו ענפי האילן ואינן מעורין במקצת עד שיכולין לחיות אע"פ שהן פסולין לסכך בטלין ברוב סכך כשר ולטור נראה שלא נמצא חילוק בדבר זה בין תלוש למחובר אלא גם המחובר המועט בטל ברוב סכך הכשר המעורב ולא אמרו באילן שאינו בטל אלא מפני שעומד בפ"ע וסכך כשר עומד למטה ממנו ג"ט או יותר לפיכך אע"פ שהיה האילן חמתו מרובה מצלתו הואיל ואין בין ענף לענף ג"ט הרי הן כולן כלבודין ונעשו כולן כדף של מתכת העומד על גבי סכך כשר שאינה בטלה ברוב שהרי היא עומדת בפני עצמה וכן העושה סוכתו תחת רהיטי ביתו שהן פסולין לסכך מפני שלא הוקבעו לצל אע"פ שהיה האויר שביניהן רבה (ואינן עומדין) עליהן הואיל ואין בין זה לזה ג"ט הרי הן כלבודין וכמחוברין כולן כא' ופוסלין הסכך הכשר שהיה למטה מהן ג"ט והרי הן כמעורבין בסכך הכשר והן בטלין ברוב הסכך הכשר הואיל ואינן עומדים בפני עצמן והסוכה כשרה * הלשון משובש כאן ועי' בטוא"ח סי' תרכ"ו. וי"ג והסוכה פסולה כמבואר בקונטרס הראיות ושיטת המורה כדברי: