שלטי הגיבורים על סוכה ג.

כ' הרא"ש גרסי' בגמ' אמר רבה וכן לשבת מיגו דהוי דופן לענין סוכה הוי נמי מחיצה לענין שבת הרב אלפסי השמיט מימרא זו דרבה וכתב ב' מימרות אחרות דרבה והיינו טעמא משום דפסק דבעי נמי צורת הפתח ומלתא דפשיטא היא כיון דאיכא ג' מחיצות מעלייתא דאמרי' מיגו ואם איתא דסוכה העשויה כמבוי לא בעיא צורת הפתח לא היה לו להשמיט מימרא זו:

נעץ ד' קונדסים באמצע הגג וסיכך על גבן פסולה דלא חשבינן להו כמחיצות ואם נעץ אותן בשפת הגג וסיכך עליהן כתב מיי' דכשרה שרואים מחיצות הבית כאילו עולות למעלה וכ"כ רב שרירא והרי"ץ גיאות אבל רי"ף פסל וכ"כ אבי"ה וה"ר ישעיה ולזה הסכים הרא"ש נראה מדבריו שרבינו הביא בפסקיו דין נעץ ד' קונדיסין ואולי פסק כך בשמו מפני שהשמיטו כמו שכתבנו לעיל: לשון ריא"ז נעץ ד' עמודים על ד' זויות גגו בשפתו וסיכך על גבן פסולה לפי שאין מחיצו' שתחת הגג מועילין לסוכה עד שיהיו ג' דפנו' גבוהים על הגג י' טפחים ונראה בעיני שאם היה עמוד עב ויש בו כדי לרבעו ולחוק כדי רבועו עד שיהו בו ז' טפחים מצד זה וז' טפחים מצד זה עולין משום ב' דפנות וכן אם ראוי לחוק בתוכו עד שיהו סביבותיו שיעור ג' דפנות עולין לו משום ג' דפנות והיושב בסוכה כנגדן יצא ידי חובתו כמבואר בקונט' הראיות:

כ' הרא"ש ואע"ג דלא התירו אלא לעולי רגלים ולעולי רגלים נמי לא התירו אלא לבהמתם אבל אדם מטפס ועולה ומטפס ויורד משום מצות סוכה התירו אף לטלטל בשבת דסוכה וכ"כ רי"ץ גיאות ז"ל דמותר לטלטל בה מידי דהוי אשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח וראבי"ה ז"ל כתב ואפי' לא ניתקן להתיר ביראות כגון שאין בור כיון דאם היה שם בור היה נידון משום מחיצה ושרי ובחצר אם עשה כיוצא בו רפיא בידי אם היתה כשרה ואית' מרבותינו שנסתפקו בדברים הללו ע"כ: