שלטי הגיבורים על סוכה יב.

לשון ריא"ז וכן העוסק בתורה אינו יכול לפטור עצמו מן התפילין אא"כ גורם לו להתבטל מלמודו כמבואר בקונטרס הראיות:

וכגון שאם היה צריך לחזור אחריה בלילה יתבטל גם ביום ממצותו אבל אם הולך ביום דרך מצוה ויכול לחזר אחר סוכה בלילה בענין שלא יתבטל ממצותו צריך לחזר אחריה:

והר"ם מרוטנבור"ק היה מחמיר אפי' בפירות שלא לאוכלן חוץ לסוכה וה"ר פרץ היה אומר דפירי לא צריכי סוכה אבל שאר דברים כגון בשר וגבינה וכיוצא בהן צריכין ומיי' כתב דמותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה והמחמיר שלא ישתה אפי' מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה והרא"ש כתב דאפי' אם ת"ל דפירי וגבינה בעו סוכה היינו דוקא מי שקובע עליהן אבל מי שאוכל דרך עראי ודאי א"צ סוכה ושתיית יין נמי עראי הוא ומים כיון שאין דרך לקבוע עליהן אפי' הקובע סעודתו עליהן לא חשיב קבע דלא עדיף מאכילת עראי דפת שא"צ סוכה אבל תבשיל העשוי מה' מינין אם קובע עליו חשוב קבע וצריך סוכה: לשון ריא"ז אוכלים ושותין עראי חוץ לסוכה ואפי' אכל פת כביצה הרי זו אכילת עראי כמבואר בקונט' הראיות אכילת קבע שהוא יותר מכביצה אינו אוכל אלא בסוכה בד"א בפת או במיני תרגימא שהן מיני קטניות ומיני פרפראות אבל פירות אע"פ שאכלן אכילת קבע ואע"פ שאוכל עמהם פת אכילת עראי אוכלן חוץ לסוכה כמבואר בקונטרס הראיות ואם בא אדם להחמיר על עצמו שלא לטעום דבר חוץ לסוכה מחמיר ואין חוששין מפני שנראה כמתיהר: