שלטי הגיבורים על סוכה י:

ור"ת פסק שאם עשאה עבה מאד שאין המטר יכול לירד בה פסול אע"ג דב"ה מכשירין מעובה כמו בית היינו דוקא שאין כוכבים וחמה נראין מתוכה אבל כשאינו יכול להמטיר בתוכה פסולה אפי' לב"ה והרא"ש לא הביא דבריו בפסקיו:

פי' רש"י אפי' חמתה מרובה מצלתה שמפני שהא' גבוהה מחבירו החמה באה מן הצדדין אפ"ה כשרה אבל הר"י כתב ודאי אם חמתה מרובה מצלתה פסולה אלא מיירי שצלתה מרובה והכי מסתברא שא"א להכשיר סוכה שחמתה מרובה שהרי קנין שאין ביניהם ג' חשובים כסתום ואפ"ה לא חשיבי להכשיר בסכך אם לא שנאמר כיון שאין כאן צל מרובה כשהשמש עומד באמצע השמים רק כשנוטה לצדדין אז החמה מרובה קרינן ביה שפיר צלתה מרובה מחמתה וכן דעת ר"י: לשון ריא"ז סוכה שהיו עצי הסכך שלה מבולבלים מהן עולין ומהן יורדין אם אין בין העולה ליורד ג"ט כשרה והוא שצלתה מרובה מחמתה כדברי מז"ה וכדברי המורה אף ע"פ שחמתה מרובה הואיל ואילו היו הקנים העליונים שוכבין בין התחתונים וסותמין אויר שביניהם היתה צלתה מרובה כשרה וכן נראה בעיני עיקר כמבואר בקונט' הראיות:

בעל העיטור כ' בהיפך שאם למעלה שוים כשרה שאז ודאי למטה צלתה מרובה מחמתה לפי שהחמה מועטת למטה ואם למטה שוים אז למעלה חמתה מרובה פסולה ואם ברוב ממנה צלתה מרובה ב' משהויין ובמיעוט ממנה חמתה מרובה משהו בענין שכשנצרף יחד החמה והצל של כל הסוכה יהיה צלתה מרובה מחמתה משהו כשרה: