שלטי הגיבורים על שבת נ.

לגי' השאילתות ומיי' פכ"ו מהל' שבת דלא גרסי במילתיה דשמואל דמוקי מתני' כר"ש ואפי' טובא אלא גרסי הכי מפנין ארבע וחמש קופות כדאמרי אינשי דלדידהו שמואל לא שרי טפי מה' קופות א"כ הפסק כך הוא דכל אחד ואחד מהאורחי' והתלמידי' יפנה חמש קופות אבל לא יגמור כולו דהיינו לא יכבד מקום האוצר שפנה כדי שלא יבא להשוות גומות ולפי זה לדברי מיי' אם יהיה המקום מרוצף באבני' דליכא למיחש לאשוויי גומות יהיה מותר לכבדו ולפי גירסא זו כל הבעיות דבעי תלמודא אתי נמי אליבא דשמואל והר"ז הלוי והרא"ש והטור סי' של"ג פסקו כרב חסדא וכשמואל ולדידהו הכי מפנין אם היה האוצר גדול מפנה ממנו חמש קופות ואם לא היה שם אלא ה' קופות מפנה מהם ד' אבל כולו לא יפנה שמא יבא להשוות גומות ובין להמיי' ובין להר"ז כשמפנין אלו הקופות לא יחלקם לפנותם. לקופות קטנות להוליכם בהרבה פעמים כדי להקל המשו' מפני שמרבה בהילוך ואוושא מילתא טפי וכן לא יפנה איש אחד כולם דאיכא טירחא יתירתא אלא כל אחד יפנה לעצמו חמש קופות ושיעור הקופות הם מג' סאין האחת ואיכא מאן דפסק כרב חסדא דאם לא התחיל באוצר כבר להסתפק ממנו לבהמה או למאכלו שאסור לפנותו משום מוקצה ואיכא מאן דפסק כשמואל שמותר לפנות האוצר ולהתחיל בו לפנותו ואפי' כמה וכמה קופות לאיש אחד ורבי' לא הכריע בדבר זה כלל ותמה הרא"ש על קצת דבריו ומדברי הר"ז ומגיד משנה פכ"ו מה' שבת יש תשובה לתמיהתו:

בעל המאור ז"ל השיג על רבינו בזה והשיב הרא"ש ז"ל לדבריו וכתב ואני אומר דודאי כן משמ' פ' משילין דהלכתא כרב חסדא וכשמואל דקאמר התם על משילין פירות דרך ארובה ביו"ט עד כמה וכו' עד כאותה ששנינו מפנין ד' וה' קופות ד' וה' אין טפי לא דהיינו כרב חסדא ובתר הכי קאמר תנן אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר והיינו כשמואל ומה שנסתלק רב אלפס בלא הכרע לפי שאם מפרש המשנה כרב חסדא א"כ א"א לפרש אבל לא את אוצר אלא שלא יתחילו את האוצר תחילה דאי שלא יגמור את האוצר משום אשוויי גומות היינו רישא ארבע מחמש ואי פסקינן כרב חסדא הוה צריכנא למימר דהך סתמא כרבי יהודה דלא קיי"ל כוותיה במוקצה וקי"ל בסוף מכילתין גבי הא דקאמר ואף רבי יוחנן סבר כר"ש ופריך מי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר' יוחנן הלכת' כסתם משנה ותנן אין מקבעין עצים מן הקורה וכו' ואמאי לא פריך לי' ממתני' דהכא וכן בריש מס' יו"ט דקאמר גבי שבת סתם לן תנא כר"ש דתנן מחתכין את הדלועים וכו' וגבי יו"ט סתם לן כר' יהודה דתנן אין מבקעין עצים מן הקורות וכו' מפרשא מתני' כרב חסדא הא איכא הך סתמא כר' יהודה לענין שבת ולכך נסתפק רב אלפס בפסק זה דודאי סוגיא דשמעתין הכא וביו"ט כרב חסדא והוה קשה לפרש סתם מתני' כר' יהודה:

כ' הרא"ש ר' אלפס הביא שתי ברייתות אחת אין מתחילין את האוצר תחלה והשנית תבואה צבורה וכו' ותרוייהו אליבא דר' יהודה דאית לי' מוקצה לא יכולתי לעמוד על דעתו למה כתבן: איבעיא להו הני ארבע וחמש קופו' דקאמר בארבע וחמש אין טפי לא אלמא מיעוטא בהילוכא עדיף או דילמא מיעוטא במשא עדיף ולא איפשיטא ועבדינן כפשטא דמתני' ארבע וחמש קופות אין טפי לא: