שלטי הגיבורים על שבת כה:

התוספות כך כתבו דליכא איסור אלא משום דמחזי כמאן דאזיל לחינגא אבל משום משוי ליכא דבטל הוא גבי האפסר ולפי זה נראה דבתרנגולים וכלבים וחתולים ועופות דליכא טעמא דמיחזי דאזיל לחינגא דאין דרכן בכך וגם ליכא משום משוי דהא בטילי גבי הרצועה שבצואריהן וגם ליכא משום דלמא נפיל ואתי לאתויי דמיירי דאריגי ביה א"כ כי פקקן מערב שבת מותרין לצאת בהן וסמג כתב דטעם איסור יציאת בהמה בזוג פקוק הוא משום משוי ולדידיה בכל ענין גם כלבים וחתולים ועופות אסורין לצאת בהן ויש צד לומר דכל אחד יודה לחבירו בדינו ובחדושי הארכתי בס"ד:

לפרש"י דוקא כבול ופאה נכרית אסור לצאת בהן לרה"ר אבל לחצר שרי וכל הדברים האחרים חוץ מאלו שאסורין לצאת בהן בשבת אסור נמי לצאת בהן אף לחצר וכן הוא דעת רבינו כדלקמן וכן דעת מיי' ופי' להדיא דוקא בחצר שאינה מעורבת אבל בחצר מעורבת ש"ד ולדידיה בבית שרי ללבוש כל דבר ולא גזרינן שמא יצא בו ובדין דברים שאסרו לצאת בהם לרה"ר אם מותר לצאת בהם לחצר כלל או לאו איכא פלוגתא רש"י פי' במשנה גבי כבול וגבי פאה נכרית דדוקא אלו אסורין לצאת בהן לרה"ר אבל לחצר שרי וכל הדברים האחרים חוץ מאלו האסורין לצאת בהן בשבת אסור נמי לצאת בהן אפילו לחצר אמת כי לא פי' אי בחצר מעורבת מיירי או בחצר שאינה מעורבת וכ"כ רבינו גבי כבול ופאה נכרית ולא פי' אי האי חצר ר"ל חצר מעורבת או אינה מעורבת ומיי' פי"ט מה' שבת כך פסק ופי' להדיא בחצר שאינה מעורבת קאמר אבל בחצר מעורבת משמע דש"ד וא"כ בבית שרי ללבוש כל דבר ולא גזרינן שמא יצא בו והרמב"ן והרשב"א הסכימו לאסור בבית אפי' דרך מלבוש שמא ישכח ויצא ופירשו דהאי דאמר כל שאסרו לצאת בו לרה"ר אפילו לחצר אסור לצאת דמיירי בחצר מעורבת מיהו דרך טלטול ביד מותר דבשביל טלטול אין לחוש שמא ישכח ויצא בהן והתוס' פסקו דכל הדברים שאסרו לצאת בהן לא אסרו אלא בר"ה אבל בחצר אע"פ שאינה מעורבת ש"ד ואין צ"ל בחצר המעורבת והלכך לדידן דאין לנו ר"ה אלא כרמלית חשיב כרמלית שלנו כחצר שאינה מעורבת ומותר לצאת בכל דבר שאסרו חכמים לצאת לרה"ר והרא"ש כתב כי אע"פ שמותר לצאת בהן לחצר שאינה מעורבת אליבא דר"ת והתוספות אין מותר משום הכי לצאת בהן לכרמלית והאריך בראיות וסוף דבריו כי מה שהתירו לנשים לצאת בהן לכרמלית הוא משום דאם היו מוחים בידיהם לא היו שומעות לנו ומוטב שיהיו שוגגות ולא יהיו מזידות ובעל התרומה חילק בענין אחר והוא שכל דבר שאסרו דלמא שלפא ומחוייא ואסרו בחצר אטו רה"ר לדידן דלית לן רה"ר שרי אבל דבר שהוא משוי וברה"ר אסור מן התורה ולא משום גזירה לדידן נמי אסור בכ"מ והר"ן כ' בשם ר"ת דכל הנך תכשיטין דאסירי משום דלמא שלפא ומחוייא היינו דוקא בנשים הוא דחיישינן להכי לפי שדעתן קלה עליהן להתפאר בתכשיטיהן אבל באנשים דלא עבדו הכי שרי והאריך בראיות ויש מתירין כל התכשיטין בין לאיש ובין לאשה והוא שרגילין ללובשן נמי בחול כי מה שאסרו בטבעת שאין עליה חותם לאיש ויש עליה חותם לאשה היינו משום שלא היו רגילין ללובשן בחול אלא בשבת והלכך איכא למיחש דלמא משלפא והוי משוי ואסור לצאת בהן אבל לדידן דבין בחול בין בשבת רגילים ללובשן וגם בחול הוא להם תכשיט ונוי ש"ד לצאת בהן גם בשבת וליכא למיחש למידי ויש תימה על מיי' בפירוש המשניות למה שכתב בחבורו בפי"ט מה' שבת והארכתי בזה בחדושי בס"ד: