שלטי הגיבורים על ראש השנה יב:

רבו הדעות אם יש להזכיר במוסף של ר"ה ענין ר"ח וכתב הטור גדולי מגנצ"א הנהיגו שאין להזכיר לר"ח כלל ואפי' מלבד עולת החדש ומנחתה אין לומר וכן פי' בערוך איזהו חג שהחדש מתכסה בו שאין אומר ובראשי חדשיכם לא בתפלה ולא בזולתה פי' לא במוסף ולא בבקר כשקורין פרשת הקרבנות שיש מקומות שקורין בר"ח בבקר לאחר שקראו פרשת התמיד ובראשי חדשיכם כמו שאומרים וביום השבת וכן כתבו קצת מהגאונים שאין לומר ובראשי חדשיכם שחרית בר"ה כי היכי דלא לזלזלו במועדות שאם יאמר אותו בב' יאמרו שני עיקר כמו בשאר ר"ח של כל השנה ואתו לממני מועדות משני אבל הריב"א כתב שיש לאומרו בשני כמו בראשון:

עיין לעיל דף י"א בהגה"ה א' ענין שהחיינו מיום ב' של ר"ה:

ואחר שאמר כל נדרי מברך שהחיינו דקי"ל שאומרים זמן בר"ה ויוה"כ וזמן אומרו אפי' בשוק אלא שתקנו לאומרו על הכוס כשיש כוס והכא אי אפשר לאומרו על הכוס דאי אמר זמן קבליה ליוה"כ עלויה ואיתסר למשתי ולא יהבינן ליה לתינוק דלמא אתי למיסרך כי יבא לשתות אף לאחר שיגדיל וכתב רב עמרם מנהג שלנו אחר שאוכלין ושותין חוזרין לבהכ"נ להתפלל תפלת ערבית וכיון שעומד ש"צ לפרוס על שמע מברך שהחיינו ואח"כ מתחיל והוא רחום וכל כך למה שמא יש א' מישראל שלא בירך אבל אם תלמיד רוצה לברך לעצמו הרשות בידו שזמן אומרו אפי' בשוק וכ"כ רב פלטוי ורב סעדיה כתב שצריך לברך שהחיינו אחר תפלת ערבית בין ביחיד בין בצבור ואמר רב האי נוהגים אנו כרב סעדיה והמנהג עתה כרב עמרם: