שלטי הגיבורים על פסחים ו:

לשון ריא"ז וכן אם היה רואה נויי הע"ז או שהיה שומע נגינות הכומרים המנגנים לפני הע"ז אם אינו מתכוין ליהנות שאינו חפץ בהנאה זו ואינו צריך לה מותר ואם היה מתכוין ליהנות אסור שאף הקול והמראה אע"פ שאין בהם ממש אסור ליהנות בהם:

מיי' לא חלק בין חדש לישן וכן בפרק י"ו מהל' מאכלות אסורות כ' וז"ל תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ובכלאי הכרם בין חדש בין ישן יוצן וכו' ונראה דהיינו טעמא כמו שכתוב בפירוש המשניות פ' כל הצלמים דההיא דאמרי' חדש יותץ אתיא כמ"ד זה וזה גורם אסור ולמיי' דס"ל דזה וזה גורם מותר והילכך פסק דהלכה דבין חדש בין ישן יוצן כמו שכתב בהל' נטע רבעי פ"י ובפי' המשניות שם וכן בהאי פרק בחבורו דפסק ההלכה בכל הדברים דזה וזה גורם מותר ותימה דבחבורו כאן גבי תנור שהסיקו פסק זה וזה גורם אסור דהא אסר הפת וא"ל משום חומרא דע"ז פסק כך וכמו שכתב הטור בשם הרמ"ה ובשם אביו דהא גם בפרק י"ו מהל' אסורי מאכלות גבי תנור שהסיקו בערלה פסק נמי הכי ואסר הפת ובדוחק י"ל דמיי' ס"ל דזה וזה גורם מותר והוא שיבאו שני הגורמים כאחד כדמשמע מלשונו פרק י"ו מה' מאכלות אסורות גבי קדרה שבשל אותה בקליפי ערלה שאסר הפת איכא לפרש כדמפרש לה בעל הגהת מיי' שם שהרגיש בזה ואף כי הטור מוקי לההיא דהגהה שם בלכתחילה אבל בדיעבד הפת מותרת מ"מ בעל הגהה מוקי לה אפילו בדיעבד ובהא ודאי פליגי דטור סבר דאפילו אפה בדיעבד הפת מותרת ומיי' סבר דאף בדיעבד הפת אסור וכן פליגי בתנור חדש דלטור יותץ משום שנגמר באיסורא ולמיי' כיון דזה וזה גורם מותר יוצן ושרי ואם באנו לומר דמיי' דאסר בפת הוא משום דאיכא שבח עצים בפת כמו שכתב בהלכות מאכלות אסורות יש לתמוה למה לא הזכיר דמיירי שיש אבוקה כנגדו או גחלים לוחשות דבלאו הכי ליכא למימר דאיכא שבח עצים בפת ובתנור שהוא גרוף וקטום למה יהיה אסור ועיין פרק כל הצלמים: