שלטי הגיבורים על פסחים ד:

ואפי' בחדר אין צריך נר כנגד החלון אבל מצדדין צריך נר: לשון ריא"ז אכסדרה שלפני הבית הואיל ודופן ד' כולו פרוץ אורה מרובה ויכול לבודקה אף לאור היום וכן חורין וסדקין שבבית אותן שהם כנגד הארובה בודקין לאור היום ואותן של צדדין אין בודקין אלא לאור הנר:

מיי' וסמ"ג וטור כולהו פליגי על זה ואמרי דבודק ב' שורות החיצונות שהן העליונות הרואות הקורה והפתח ואחרת למטה ממנה וכן פסק רבינו יונה ונותן טעם לדבר דכל ברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לאו בר סמכא היא וכיון דר' חייא תני כרב אין לחוש לאידך ברייתות דתני כשמואל ואפי' תימא ר' אושעיא היה בכללם מ"מ הוה ליה רבי חייא ור' אושעיא חד לגבי חד וחזרינן לכללא דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי: לשון ריא"ז מרתף שיש בו חביות וקנקנים מסודרות שורות לפנים משורות ושורות ע"ג שורות אע"פ שצריך לבודקן מפני שמסתפק מהן אינו בודק אלא שתי שורות השורה העליונה והשורה שלפנים הימנה כדברי ר"י ורבינו משה אומר שבודק העליונה ושלמטה הימנה:

פי' הטור גבוהין שאין יד האדם מגעת שם ונמוכים פחות מג' טפחים אין צריך בדיקה ובירושל' חשיב גבוה למעלה מי' טפחים ואינו נראה שעיקר תשמיש האדם הוא למעלה מי' אלא כדפרשינן שאין יד האדם מגעת שם: לשון ריא"ז חורין האמצעים צריכים בדיקה וגג היציע אינו צריך בדיקה ואע"פשעומד אצל חלון (עשייתו) וכ"ש שאר הגגין שהעורבים מצוים שם כמו שביאר מז"ה:

מדברי רבינו מוכח דאוצרות שמן אפילו במסתפק מהן אינן צריכין בדיקה וכן כתב הטור להדיא ומיי' וסמ"ג כתבו אוצרות יין ושמן שאינן צריכין בדיקה דוקא כשאינו מסתפק מהן אבל במסתפק משמע דצריכי בדיקה והשיג הראב"ד על מיי' והשיב מגיד משנה דאיכא טעות בספרים ולי נראה דכיון דגם סמג הכי כתב כלשון מיי' ממש דליכא טעות כלל וקא פליגי עם רבי' בפי' הדבר: לשון ריא"ז ואוצרות שמן אף ע"פ שמסתפקין מהם אין צריכין בדיקה שאין עומדין מתוך הסעודה להביא שמן כמו שעומדים מתוך הסעודה להביא יין ושכר:

לשון ריא"ז כללו של דבר כל מקום שיש ספק שמא נשתמש שם בחמץ צריך לבדוק בו וכל מקום שאין ספק שמא נשתמש שם בחמץ שאין דרכו בכך א"צ לבדוק בו:

מיי' השמיט דין חור שבין יהודי לנכרי וכתבו המפרשים דהטעם משום דלא ס"ל שיהא פטור מבדיקה וא"כ פליג עם רבינו ואפשר דהשמיטו מכיון דההוא מלתא דסכנה הוי מלתא דפשיטא דא"צ בדיקה דחמירא סכנתא מאיסורא דאם הוה ס"ל דחייב בדיקה לא הוה משמיט ליה כיון דאיכא בה פלוגתא בגמרא ומדהשמיטו נראה דס"ל כרבינו ודברי סמג מסופקים להיכן נוטין וצ"ע: לשון ריא"ז ואם היה ירא מן הנכרי שמא יאמר כשפים הוא עושה לי אינו בודק כל עיקר אלא מבטלו בלבו ודיו:

מיי' וסמג כתבו דאמצע חצר אינו צריך בדירה משמע דמן הצדדין לדידהו צריך בדיקה ורבי' וכן הטור לא חילקו: ירושלמי בתי כנסיות ומדרשות צריכין בדיקה מפני שמכניסים בהן חמץ בעיבור השנים ובר"ח הילכך שלנו נמי צריכין בדיקה לפי שהתינוקות מכניסים בהן חמץ. טור: לשון ריא"ז חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעופות מצוין שם והן אוכלין כל חמץ הנמצא בה:

כתב סמ"ג לשון המשנה כך הוא לא בדק בשחרית יבדוק בתוך המועד ומפרשי ר"י ורבינו משה שהכל קרוי תוך המועד מתחלת שעה ששית עד אחר הרגל וכשבודק לאחר הפסח לא יברך: לשון ריא"ז לא בדק בשחרית יבדוק בשעה ששית שהוא זמן הביעור אם לא בדק בזמן הביעור יבדוק אח"כ וי"א שבודק והולך אפי' לאחר הפסח מפני שחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה:

הניח י' ומצא ט' צריך לבדוק אחר כל העשרה שאנו אומרים מה שהניח נטל ואלו אחרים הם ואפי' אם ביטל ודוקא כשקשורים יחד אבל אם אינן קשורים ביחד א"צ לבדוק אלא אחר האחד: לשון ריא"ז הניח ט' פרוסות ומצא י' הואיל ומצא יותר ממה שהניח אומרי' אלו אחרים הן שהרי אינו מכירן ושמא עכברים נטלו את הראשונים ובודקין כל הבית כולה בשבילן פעם אחרת הניח עשר ומצא ט' אינו צריך לבדוק עוד בד"א כשהיו מונחים ע"ג קרקע או בב' סלים שאינם קשורים יחד ונמצא חסר הא' שהוא לבדו בא' מן הסלים אבל אם היו כולם בסל א' או בב' סלים שהיו קשורים יחד אין אומרים שהאחד לבד נלקח אלא כולן נלקחו ואלו אחרים הן וצריך לבדוק בשביל כולן כמבואר בקונטרס הראיות: