שלטי הגיבורים על פסחים כב:

ועל השכר אע"פ שהוא חמר מדינה נראה מדברי רבינו דאין מקדשין עליו שהרי השמיט דינו וכן כ' מיי' וסמ"ג אמנם הטור פסק דמקדשין עליו ופליג:

רבינו שמואל כ' דאפילו קבע סעודתו על השכר לא מצי לומר עליו ברהמ"ז ורבינו כ' דמצי לומר עליו בהמ"ז וכ"כ הטור כרבינו: לשון ריא"ז ובמקום שקובעין סעודתן על השכר ורוב שתייתן שכר השכר הוא להן כמו היין ומבדילין עליו ומקדשין עליו ומברכין עליו ברכת המזון וכ"ש יין המעורב בו דבש כגון יינומלין שהוא משובח ומבושם וראוי לקבוע עליו לומר עליו כל שירות ותשבחות וכן היין המבושל ראוי לקדש עליו ולהבדיל עליו ויוצאין בד' כוסות של פסח כמו שמבואר בתלמוד ארץ ישראל בפ' המוציא יין וכן ביאר מז"ה:

לשון ריא"ז המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא ואם לא טעם המקדש וטעם א' מן המסובין מלא לוגמיו יצאו כולן ידי קידוש כמו שביאר מז"ה בפסקיו וכך ראוי לומר בכל ברכה הטעונה כוס ונראה בעיני שא"צ מלא לוגמיו אלא כדי שיסלקנו לצד א' ונראה כמלא לוגמיו כמו שאמרו לענין יה"כ כמבואר בקונ' הראיות וכל ברכה הטעונה כוס צריכה שיעור ושיעור הכוס רביעית לוג יין מזוג שהוא ביצה ומחצה שיעור מדתו אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע ובגודל וראוי להקפיד על הכוס הפגום שטעמו ממנו שלא לקדש עליו ולא להבדיל עליו ולא לברך עליו ברכת המזון ואם אין לו כוס אחר ראוי לברך עליו ולקדש עליו כמו שביאר מז"ה: