שלטי הגיבורים על מועד קטן ז.

עי' פ' מקום שנהגו:

לשון ריא"ז האומנין שעושין שולחנו' בביתו של ראש גלות ואוכלין על שולחנו מותרים לעשותן במועד ואע"פ שאינן צריכין לו במועד כל כך שיש לו שולחנות אחרים הואיל ואין נוטלין מהם שכר אלא שאוכלין על שולחנו הרי הן כעושין לצורך עצמן להשתמש בהן במועד כמבואר בקונט' הראיות:

י"א שצריך ליזהר ביו"ט שלא להכין ליום שני של יו"ט אלא ע"י הערמה שיאכל ממנו מעט בו ביום דכיון דבקיאין בקביעא דירחא ה"ל חול וא"כ מכין מיו"ט לחול ונראה לטור דאדרבא שאין ליזהר בכך כי היכי דלא אתי לזלזולי ביו"ט שני דמהאי טעמא נמי לא מבדלינן בליליא כי היכי דלא לזלזולי ביה ולא ראה לרא"ש נזהר בזה:

ור"ת פסק כיון שזהו הטעם א"כ גלח קודם המועד מותר לגלח במועד וקשה מאד להתיר וגם אינו נראה כן מתוך הגמ' דאם איתא הו"ל לפורטה בהדי הנך דתנן ואלו מגלחין כי היכי דקאמר גבי כבוס כל מי שאין לו אלא חלוק א' מותר לכבסו משום דאפי' אם כבסו קודם המועד הוא חוזר ומתלכלך ה"נ הו"ל לפרושי היתירא דאם גלח קודם המועד ועוד מי יודע אם גלח קודם המועד דכי האי גוונא קאמר בגמ' על הא דבעי מי שאבדה לו אבידה בערב המועד אם מותר לגלח במועד מפני שהיה אנוס שלא היה לו פנאי לגלח קודם המועד וקאמר מי יודע שהוא אנוס הלכך נראה שאין להתיר אלא לאותן שמפרש בהדיא:

והראב"ד פי' אפי' לטייל דאמרי' לא יגלח דוקא מא"י לח"ל אבל הכא בח"ל או בארץ אפי' הלך לטייל יגלח: קטן מותר לגלח בחוה"מ ל"ש נולד במועד ול"ש קודם לכן: אבל שחל ז' שלו בשבת ערב הרגל מותר שלא היה יכול לגלח קודם וכל אדם מותר לגלח מה שעל שפת פיו אפי' אינו מעכב עליו ומה שאצל השפה מכאן ומכאן אם מעכב עליו מגלח ואם לאו לא יגלח: