שלטי הגיבורים על מועד קטן יב.

וי"א שהקובר מתו קודם ר"ה אין יוה"כ מבטל ממנו גזירת ל' וכן אם קברו קודם יוה"כ אין החג מבטל ממנו גזירת ל' דתרי קולי בחדא אבילות לא עבדינן שיבא רגל אחד ויבטל ממנו גזירת ל' וכן דעת בעל הלכות שכתב היכא שמת לו מת שעה אחת קודם ר"ה עולה לו למנין ז' ור"ה ז' הרי י"ד וז' שבין ר"ה ליוה"כ הרי כ"א ויוה"כ שהוא כרגל וחשוב כז' הרי כ"ח יום ונקט בתר יוה"כ שני ימים וסברא ראשונה היא סברת הרמב"ן ולזה הסכים הרא"ש כתב ה"ר שמעון הקובר מתו שעה אחת לפני הרגל שאותה שעה והרגל חשובים כי"ד ומיד אחר הרגל יש לו דין שבוע שלישי לענין שיושב במקומו ואינו מדבר אפי' בר"ה ועצרת שאינו אלא יום אחד:

כתב הרמב"ן וה"מ לענין גזרת ז' אבל לענין גזרת ל' נוהג על אביו ועל אמו בתספורת עד שיגערו בו חביריו ובגיהוץ עד שיגיע הרגל ויגערו בו וכן בשאילת שלום וליכנס לבית המשתה ומונה מיום מיתה ולא מיום שמועה לפיכך אם באת שמועה על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש אינו נוהג אלא יום אחד אף בדין ל' וכתב עוד שהשומע שמועה רחוקה א"צ לנהוג כל דין אבילות אלא דיו בחליצת מנעל וא"צ לא עטיפה ולא כפיית המטה ומותר במלאכה ורחיצה וסיכה ותשמיש המטה ובת"ת ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך שיכפה מטתו או יעטוף ראשו שצריך שיעשה מעשה שניכר בו שעשה משום אבילות ודאי אם היה עוסק בתורה או במלאכה או שהיה רוחץ וסך ובאת לו שמועה מפסיק שעה אחת משום אבילות וחוזר למה שבידו אבל אם היה לבוש תפילין א"צ לחולצן ומ"מ איני יוצא ידי אבילות בהפסק זה וצריך שיעשה מעשה שניכר שעושה משום אבילות כגון חליצת מנעל או כפיית המטה ועטיפה ומיהו בחדא סגי:

כתבו הגאונים כיון שאינו נוהג ז' אחר הרגל אינו קורע ברגל והרמב"ן כתב שהוא קורע ברגל:

וכתב הרמב"ן דבשבת ורגל אסור בדברים של צנעא והשומע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג אפי' דברים שבצנעא ולמוצ"ש ורגל נוהג שעה אחת ודיו וכתב בסמ"ג השומע שמועה קרובה בשבת השבת עולה לו ליום אחד ולמחר קורע והוה ליה יום ששי שביעי לאבילות וכ"כ בה"ג וה"ר יחיאל כתב שאין שבת עולה לו בתחלת המנין אלא יתחיל למנות מיום א' וה"ל יום ז' ז' לאבילות ונוהג בו דברים שבצנעא במקצת היום: