שלטי הגיבורים על מנחות ד.

ואם שינה בשתי הפרשיות פסולה וכ' מיי' שאין לו תקנה וצריך להסיר היריעה והרא"ש כתב דודאי מועיל לו תקון כמו שמועיל תקון בחסרות ויתרות כ"ש בתקון הפרשיות אלא שאיני יודע איך יתקן טעיות הפתוחות והסתומות כי היה צריך למחוק הרבה לפניו ולאחריו ושמא יזדמן לו שם וגם היה צריך למעט הכתב בשביל ריוח שבין פרשה לפרשה ודבר זה יאסור ע"כ ורבו הדעות בצורות הפתוחות והסתומות ונהרא נהרא ופשטיה:

ומיהו נראה. דוקא שכתב השירה כשאר הכתב בלא פיזור אבל שינה בפיזור ממה שנהגו לא פסל ובלבד שיהא אריח על גבי לבינה: לשון ריא"ז ספר תורה שכתבה כשירה שעשה השורות האמצעיות ארוכות והעליונות והתחתונות קצרות הרי זה פסול וכן אם כתב השירה כל שיטותיה כשיטות ספר תורה פסולה:

וכתב מיי' שיתפור לקולא והטור כתב דכיון דלא איפשיטא עבדינן לחומרא:

יש אומרים אפי' ניקב כל תוכו כשר אבל בירושלמי יש שצריך שיהא מוקף גויל גם בפנים הלכך ניקב כל תוכו פסול. כתב ספר המצות אם נפל טפת דיו קודם שנגמר האות ולא היתה האות ניכרת ואח"כ נטל הדיו או שלא היתה מוקפת גויל מתחילה פסולה והוי כמו חק תוכות אבל אם כבר היתה עשויה כתקנה ונפל בה דיו יכול ליטלו והרא"ש ז"ל פוסל גם בזה וכן כתב בספר התרומות וכתב עוד אפי' עשה רי"ש כמו דל"ת שאינו יכול לגרוד ולתקנו: וכיוצא בזה כתב הרא"ש ז"ל בתשובה מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה אינו מועיל לגרוד הדבק ולפתחה דכיון שאינו עושה מעשה בגוף האות שנשאר אלא גורד הסתימה ובזה נעשה האות הוי לה כחק תוכות אבל בדבקות אות לחברתה כתב שמועיל גרידה:

ומדברי רבינו בהלכות מזוזה משמע שאם חסרו התגין פסול כתב הרמב"ם ז"ל שאינו פסול וכתב הטור יו"ד סי' רעד ויראה שהוא פסול כיון דאמר רבא ז' אותיות צריכין ג' זיינין מעכבין וכן יראה מלשון הרא"ש ז"ל שכתב בהלכות תפילין על מה שכתב בשמושא רבה שצריך בתפילין תגין אחרים חוץ משעטנ"ז ג"ץ אם חסר מהם פסולין וכ' הרא"ש ז"ל על דבריו ולא מסתבר כלל למיפסל התפילין בשביל תגים אלו כיון שלא התבארו בתלמוד ע"כ וכיון שנתן טעם לדבריו בשביל שאינן מוזכרים בתלמוד מכלל דבחסרון תגין שעטנ"ז ג"ץ שמוזכרים בתלמוד פסול: לשון ריא"ז וכבר כתבנו שהתגין אינן מעכבין וכך היא שטת מז"ה גם רבי' משה כתב אם לא עשה התגין או הוסיף או גרע בהם לא פסל:

וכתב הרא"ש בתשובה לא יתכן בעיני למחוק ב' שיטין או ג' לכתוב ד' או ה' להכניס מה שדילג שממעט הכתב ומחזי כמנומר וטוב. לסלק היריעה:

ממה שהביא רבינו כאן בהל' תפלה ההיא דמגילה מוכח דסבירא לי' ס"ת בעי שירטוט וכן כתבו מיי' ורש"י ור"י והרא"ש וטור אמנם ר"ת פליג על זה כמו שכתב סמ"ג בשמו דדין ס"ת ותפילין שוין לענין שרטוט ולא מצינו חומר בס"ת יותר מבתפילין לענין שרטוט ולא עוד אלא שהמשרטט נקרא הדיוט מאחר שפטור ולא התיר ר"ת לשרטט אלא א"כ אין הסופר יכול לכוין כתיבתו וצ"ע על סמ"ג דבהלכות ס"ת מוכח דסבירא ליה דפירוש צריכה שרטוט כאמתה של תורה ר"ל כס"ת ובהלכות מגילה כ' דצריכה שרטוט כמזוזה שהיא אמיתה של תורה: לשון ריא"ז כל שכן ס"ת שצריך שירטוט כמו שביאר מז"ה ואפי' ג' תיבות אין כותבין מכתבי הקדש בלא שירטוט אבל שתים כותבין כמו שמבואר בגיטין בפרק הנזקין: