שלטי הגיבורים על מגילה טו.

אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו אבל מי שהביא ב' שערות יכול לירד לפני התיבה ובלבד שיהא באקראי אבל למנותו אין ממנין אותו אפי' אם יש אחר ממונה אלא שממנה זה תחתיו להתפלל במקומו לעתים ידועים וז"ל הרא"ש שכתבתם שנהגו באלו המקומות למנות בזויי המשפחות לש"צ ויש בדבר הזה בזוי מצוה כאילו אינו כדאי למיוחסים שבישראל אלא כשאר אומניות וחלילה להיות מלאכת ה' אומנות אלא עטרה לראש גם אני נתרעמתי מיום בואי הנה על חזני הארץ הזאת אבל לא נתרעמתי על שלך כי תלית הדבר ביחס משפחה ואינו כן בעיני המקום אם הוא מיוחס ורשע מה תועלת לפני המקום ביחס שלו ואם הוא ממשפחה בזויה וצדיק טוב לקרב מזרע רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אבל תרעומתי כי חזני הארץ הזאת הם להנאתם לשמוע קול ערב ואם הוא רשע גמור אין חוששין רק שיהיה נעים זמירות והקב"ה אומר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה ומה שכתבתה שממנין חזן להתפלל כל השבוע קודם שנתמלא זקנו וסומכים על זה שיש להן חזן אחר שמתפלל בשבת וביום כניסה טעות הוא בידם כי זה נקרא חזן קבוע כיון שמנוהו להתפלל אע"פ שיש אחר שהוא ממונה ודוקא באקראי ולא בממונה יכול להתפלל אחר שהביא שתי שערות ע"כ: לשון ריא"ז קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואם הביא שתי שערות פורס על שמע כמו שמבואר בתלמוד א"י ואם נתמלא זקנו ראוי לעשותו ש"צ ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו כמו שמבואר בסוף פרק הכל שוחטין ונראה בעיני שלא נאמר כן אלא משום כבוד הצבור אבל אם הצבור אינן מקפידין בדבר ראוי לירד לפני התיבה ולישא את כפיו משהביא שתי שערות כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הרא"ש סומא שלא ראה מאורות מימיו יכול לפרוס על שמע ולברך יוצר המאורות שאע"פ שאינו רואה הוא נהנה במאורות שרואים אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה וכ"כ הרא"ש שיכול להתפלל ולהוציא אחרים ובלבד שלא יקרא בתורה שאסור לקרות בה על פה ויש מי שהורה שהסומא יכול לעלות ולקרות בתורה: