שלטי הגיבורים על מגילה יא.

סמ"ג עשין י"ט פליג עם רבינו בקריאת שמיני עצרת וכתב דקורין בשמ"ע עשר תעשר וכל הבכור אפי' לא אירע בשבת אבל בפסח אין קורין כל הבכור אם לא אירע בשבת ורבינו אינו מחלק בין פסח לשמ"ע:

ובירושלמי יש מפטירין ויהי אחרי מות משה והכי מנהגינו ובשלישי מתחיל בראשית וקורין אותה שמחת תורה לפי שמסיימים בו ראוי לשמוח בסיומה ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינן רוצים לקרותו עוד ומרבים בפיוטים כמו אשר בגלל אבות ויש מקומות שמוציאין כל הספרים ואומרים על כל א' וא' פיוט כל מקום לפי מנהגו ונוהגין באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרי' נדבות וקוראין לכל מריעיהן ועושין משתה ושמחה ויו"ט לסיומא של תורה ולהתחלתה: לשון ריא"ז ובב' יו"ט אחרונים של חג ביום ראשון קורין עשר תעשר עד סוף הפרשה כמו שביאר מורה ומז"ה ומפטירין ויהי ככלות שלמה וביום ב' קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה מלפני מזבח ה' ויש שמפטירין ויהי אחרי מות משה:

לשון ריא"ז שבת שחלה בחוש"מ קורין ז' בענין היום והמפטיר קורא קריאת המוספין וקריאת המוספין של חג הוא ספיקי היום כמו שאומרן ש"צ בתפלת המוספין שהרי יום ראשון של חוש"מ הוא ספק יום ב' ספק יום ג' ולפי ענין זה הם מסופקין כולן שאר ימים של חוש"מ הן חול וקורין ד' בני אדם ובפסח מוציאין ב' ספרים הא' שקורין בו ג' בענין היום וא' שקורא בו הרביעי בקריאת המוספין ובחג אין שם קריאת המוספין בימי החול שהרי כל ענין היום הוא ענין המוספין ואין מוציאין בהן אלא ספר א' שקורין בו ד':

וקורין בפרשת נשא בנשיאים ג' בכל יום ומפרש בפסיקתא משום שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו ומתחילין בו ויהי ביום כלות משה ויש מקומות שמתחילין בברכת כהנים ומנהג יפה הוא לפי שנעשה הנס ע"י כהנים וכן הסדר ביום הראשון מתחיל ביום כלות משה וקורא אותו עם כהן ולוי וישראל קורא ביום הראשון ביום ב' קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד וביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני וכן בכל יום ויום השמיני מתחילין ביום השמיני וגומר כל הסדר: לשון ריא"ז בחנוכה קורין בנשיאים שבפרשת נשא ונהגו לקרות ביום ראשון מויהי ביום כלות משה עד קרבן נחשון בן עמינדב ביום ב' נהגו לקרות ביום השני וביום השלישי ובשלישי קורין ביום השלישי וביום הרביעי וברביעי ביום הרביעי וביום החמישי ובחמישי קורין ביום החמישי וביום הששי ובששי קורין ביום הששי וביום השביעי בשביעי קורין ביום השביעי וביום השמיני ובשמיני מביום השמיני עד סוף הפרשה:

יש אומרים שכל תענית שיארע בב' וה' שקורין שחרית בפרשת היום ובמנתה ויחל דתדיר קודם או יקראו שנים בפרשת היום והשלישי ויחל חוץ מבט"ב ורב שר שלום כתב שבכל ת"צ וכל תענית שגוזרין על הגשמי' וכל דבר הצריך להם אומרים ויחל בשחרית ובמנחה בין בשני ובחמישי בין בשאר הימים: לשון ריא"ז בת"צ קורין ברכות וקללות וכבר נהגו מימות הגאוני' הקדמונים לקרוא בכל תעניות ויחל ומפטירין דרשו ה' בהמצאו ואין בו קריאה במנחה כמבואר בקונטרס הראיות ונהגו לקרוא הכהן ויחל משה עד סוף פסקא והלוי מדלג ומתחיל פסל לך וקורא הוא וישראל הקורא אחריו עד אשר אני עושה עמך ובי"ז בתמוז אינו מדלג אלא קורין כל מעשה העגל עד סוף הקריאה שרגילין לקרות בכל תענית ובתעני' של ט"ב קורין כי תוליד בנים וקורין שם ג' בני אדם בין אם חל ביום ב' ויום ה' בין אם חל בשאר ימי השבת וקורא השלישי ומפטיר באסוף אסיפם עד כי באלה חפצתי וצריך לברך לפניה ולאחריה ומסיים ברוך מנחם ציון בבניה וכך היא בסדר הגאונים במנחה קורין ויחל משה ונהגו להפטיר שובה ישראל וכתב סמ"ג דאין קורין ויחל אע"פ שהיא לסוף שני פסוקין מן הפרשה וכתב עליו המגיה ואני הנקדן אומר שזה אינו צריך כי טעות הוא בטופס הספרים מאותה פרשה ובספר רבינו משה אין שם פרשה כלל לא פתוחה ולא סתומה ומדברי רבינו נראה דבתענית קורין ברכות וקללות: