שלטי הגיבורים על מכות א.

מההיא דעדים שהעידו באיש פלוני שגירש את אשתו וכו' משמע דהמזיק לחבירו בדבר שאפשר שיבא לו ההיזק ההוא ואפשר נמי שלא יבא לו לעולם לידי נזק בזה אין אומרים שישלם לו כל מה שבקש זה להפסיד לו אלא אומדין נזק שהוא ספק כזה כמה הוא שוה ומכאן אפשר לומר שסמכו מה שנוהגין בשעת הטלת המס לשום ולהעריך החובות בכמה היה נותן זה החוב ההוא לפי שספק אצלו אם יגבה או לא יגבה וה"ה נמי בשורף שטר חבירו למאן דדאין דינא דגרמי שאותו שטר ספק אם יגבה אין מחייבין לזה שטר מעליא אלא שמין כמה היה שוה חוב זה ובכמה היה האדם קונה על הספק וכתב מהר"ם והביא דבריו המרדכי שם פרק החובל ראובן שטען על שמעון אתה פטרת ב"ח שלי וערבי בלי ידיעתי ושמעון משיב אתה אמרת לפוטרן ואפי' ליכא עדים שפטרן אינו נאמן שמעון במיגו דאי בעי אמר לא פטרתי וכו' ע"ש: ומזיק שעבודו של חבירו דחייב משמע פרק המניח בין היה ההיזק שהזיקו ניכר כגון שעשה שדהו אפותיקי לשמעון ואמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו והלך אח"כ וחפר בה שיחין ומערות בין הזיקו היזק שאינו ניכר כגון ששרף שטרות חבירו דניירא בעלמא קלייה לעולם חייב ויש מהפוסקים שכתבו דאם הכניס שעבוד חבירו למקום שאינו יכול לגבות חשיב מזיק שעבוד חבירו וכ"כ הטור ח"מ סי' ק"ד בשם הראב"ד וסימן ק"ז בשמו אכן כתב בשם אביו ז"ל דאינו נקרא מזיק שעבוד חבירו א"א כשהוא מקלקל גוף השעבוד ממש וצ"ע שם ליישב דברי הטור כי שם בסי' ק"ז אחר שהביא דברי אביו הודה לו וכתב ואיני כמשיב על דבריו ובסימן ק"ד הביא דברי הראב"ד לפסק הלכה דחשיב מזיק שעבוד חבירו אע"פ שאינו מקלקל גוף השעבוד וצ"ע ואם איש מעלמא הזיק גוף השעבוד שאינו הבע"ח ממש איכא פלוגתא אם זה המזיק יתחייב לבעל השעבוד [מדרבי נתן] או דלמא אינו חייב רק לב"ח דלא שייך בזה דין דר' נתן דמוציאין מזה ונותנין לזה בכה"ג: