שלטי הגיבורים על קידושין ט.

יציאת העבד בראשי אברים נוהג בכל מקום ובכל זמן ומיהו קנס הוא וצריך בית דין מומחין לפיכך אין דנין אותו עתה שהרי אין מקבלין עדות לדונו ואם יודה מעצמו פטור אע"ג שהוא תפוש שהרי הוא מוחזק בגופו אפ"ה כתב הראב"ד שאינו מועיל ואם יודה יפטר אבל הרמב"ן כתב שאין הודאתו פוטרת אלא בב"ד והאידנא ליכא ב"ד מומחין וה"ל כמודה חוץ לב"ד שאינו פטור מקנם הלכך כיון שהוא תפוס מהני אע"פ שמודה וכן היא מסקנת הרא"ש:

כתב מיי' בכל אלו אינו יוצא לחירות עד שיעשה האדון בכוונה לפיכך כוון לזרוק אבן לבהמה ונפלה בעבד וחתכה אצבעו או הפילה שינו אינו יוצא לחירות וכן הושיט ידו למעי שפחתו וסימא עין עובר שבמעיה אינו יוצא לחירות אבל אם היה רבו רופא ואמר לו כחול עיני וסמאה יוצא לחרות שהרי כוון לאבר ולדעת התוס' גם בזורק אבן לבהמה ונפלה בעבד יוצא לחירות: