שלטי הגיבורים על קידושין ז:

ישראל שהמיר לעבודת כוכבים מן הדין יורש קרובו הישראל וכ' מיי' ואם באו ב"ד * באתרא דאית להו הורמנא דמלכא לדון בד"י לאבד ממונו ולקונסו שלא לירש שלא להחזיק ידי עובד כוכבים הרשות בידם ואם יש לו בנים מישראל ינתן ירושת אביהם המומר להם והרא"ש כ' טוב ליתנו ביד ב"ד ואם יחזור בתשובה יתנוהו לו: שאלה להרא"ש מומר לעבודת כוכבים שנתן הירושה שהיה לו לירש מאביו לאמו ומת אביו ותבעה אמו הנכסים ויורשי בת המומר תבעו ג"כ הנכסים. תשובה הנה כתב ה"ר יהודה בספר הדינין תשובה אחת לרבינו משולם שמומר לעבודת כוכבי' אינו יורש את אביו והביא ראיה מן הפסוק ונר' לטור דקרא אסמכתא בעלמא הוא דאע"פ שחטא ישראל הוא ובנו הוא לכל דבר אבל קנם הוא שקנסו חכמים ואסמכוהו אקרא וכיון שאינו יורשו מיד כשמת אבי המומר זכתה בת המומר בנכסי אבי אביה ולא היה למומר מעולם זכייה בהם ומתנתו לא היה מתנה כלל דכיון שהפקיעו חכמים ירושתו עמדה הבת במקומו וזכתה בנכסי אבי אביה וכל טצדקי דמציא למעבד ביהדות ובגיות להעמיד הנחלה בחזקתה אין עונש בדבר: שאלה להרא"ש ילמדנו רבינו לאה נשבית ואמה קצבה שש מאות זהובים לצורך פדיונה והרי הם מונחים ביד נאמן ואח"כ שמעה שבתה המירה לעבודת כוכבים ואמרה כיון שנטמעה בין העובדי כוכבים שיחזירו לה הממון והקהל אומרים לא כי אלא יעשו ממנו הקדש לצורך פדיון שבוים. נראה לי שאין לקהל זכות בזה הממון דכיון שבא ליד אמה זכתה בה לפדיונה דאף על פי שהמירה דלמא הדרא בתשובה ומפרקה בה אפי' אם תמות בגיותה דלמא בניה יחזרו לדת ישראל וירשו לה אלא יהיו מונחים ביד נאמן עד שיוודע בעדים שמתה היא ובניה וינתנו ליורשים: תשובה כיון שנטמעה בין העובדי כוכבים ונשאת וילדה בנים ודאי לא זכתה ממעות שנתנדבו לצורך פדיונה ולא יזכו בניה אחריה דאדעתא דהכי לא התנדבו ב"י שתאכלם בגיותה שהרי לא התנדבו אלא לפדיונה הלכך לא זכתה בהם השבויה ואם היה אפשר להחזיר לכל אחד מה שנתן זהו היותר נכון והיושר כי התנדבו לצורך פדיונה לא יצאו מרשותם עד שתפדה אבל זה א"א כי יוציאו יותר מן הקרן להחזיר לכל אחד ואחד מה שנתן הלכך יעשו בו צרכי רבים ויותר הוא טוב לפדיון שבוים כאשר אמרו הקהל ויהיה הקרן קיים אם תוכל לפדות באחרית הימים אותה שבויה שתפדה בהם:

פרש"י כשילדתן בקדושה אז רוח חכמים נוחה הימנו וקשה מעובדא דאיסור גיורא שהיה לו פקדון ביד רבא ולא היה רבא רוצה להחזירו לרב מרי בנו אלא היה רוצה לזכות מן ההפקר וכי לא היה רוצה שיהיה רוח חכמים נוחה הימנו. והיה אומר ר"ת דגבי הלואה שעשה הגר לו טובה רוח חכמים נוחה הימנו אם החזיר לבניו שלא ישלם רעה תחת טובה אבל גבי פקדון הנפקד עשה טובה למפקיד שטרח לשמור פקדונו אי נמי שאני רב מרי שרחל אמו נתעברה מאיסור בגיותו ולא חשיב גר כלל דבדיני האומות נמי אם היו שניהם חוזרים לא היה יורש את אביו דאינו בכלל גר יורש את אביו דבר תורה דבתר אימא שדינן ליה אבל כששניהם עובדי כוכבים גמורים שאם היו חוזרים היה יורש את אביו שייך התם רוח חכמים נוחה הימנו: