שלטי הגיבורים על קידושין כא:
Shiltei HaGiborim on Kiddushin 21b · שלטי הגיבורים על קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →לשון ריא"ז המקדש בפחות משוה פרוטה אם בעל הרי היא מקודשת לו קדושין גמורין בבעילתו וכן קטן שקדש ובעל לאחר שהגדיל הרי היא מקודשת לו בבעילתו וכן המקדש במלוה ובעל מקודשת לו בבעילתו ונראה בעיני שאם נתיחד עם ארוסתו אחר שהגדיל וכן המקדש במלוה או בפחות מש"פ אם יש עדים שנתיחד עמה אח"כ חוששין שמא בא עליה באותו יחוד ואומרים הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה אע"פ שהיא ארוסתו וצריכה ממנו גט כמב"ה:
חוששין לסבלונות פי' רש"י שאם שדכה תחלה ואח"כ שלח לה סבלונות בעדים אנו חוששין שמא שלחם לה לשם קדושין וצריכה גט לפיכך אם רוב העיר רגילין לקדש ואח"כ שולחין סבלונות חוששין שמא לשם קדושין שלחם אבל אם רוב העיר רגילין לשלוח תחלה ואח"כ מקדשין אין חוששין ור"ח פסק אפי' הרוב שולחים הסבלונות תחלה ואח"כ מקדשין חוששין למיעוט שמקדשין תחלה להחמיר ופי' ג"כ חוששין לסבלונות שמא קדשה בפני עדים והלכו להם למ"ה לפי זה אפי' לא שלחם בעדים חוששין להם ויצא גם כן קולא מתוך זה הפי' שאם יש עדים שלא קדשה אחר השדוכין שאין תוששין באלו הסבלונות משום קדושין ולפרש"י חוששין הלכך טוב לחוש לשני הפירושין להחמיר וכך היא מסקנת הרא"ש וחוששין לכתובה שאם כתב לה כתובה ולא הגיע עדיין לידה רואין אם דרך מקצת אנשי העיר שמקדשין ואח"כ כותבין כתובה חוששין שמא נתקדשה אע"פ שאין שם סופר מצוי ואין אומרים שמא הסופר נזדמן לו וקדם וכתב ואם דרך כל אנשי העיר שכותבין הכתובה קודם הקדושין אין חוששין לקדושין: לשון ריא"ז המקדש שתי נשים בפרוטה או אשה אחת בפחות מש"פ או שהיו קדושי קטן שאין קדושיו קדושין אע"פ ששלח סבלונות לאחר שהגדיל אינה מקודשת שמחמת קדושין הראשונים שלח סבלונות הללו ואין דעתו לקדשה בסבלונות בד"א כשידוע שקדש קדושין בטלין כאלו ואח"כ שלח הסבלונות אבל אם אינו ידוע אם הם קדושין אם לאו ועדים מעידין ששלח הסבלונות אע"פ שרוב אנשי המקום דרכן לקדש ואח"כ לשלוח סבלונות חוששין שמא קדש קודם ששלח הסבלונות האלו וצריכה גט מספק. היה דרך כל אותו המקום לשלות סבלונות תחלה ואח"כ לקדש אין תוששין לו שמא קדש בעבור הסבלונו' ששלח ואינה צריכה הימנו גט וכן אם כתבו שטר כתובה ולא נודע אם קידש ואם לאו אם דרך בני אותו המקום שמקדשין ואח"כ כותבין כתובה חוששין לו שמא קדש קודם כתיבת הכתובה ואע"פ שאין סופרים מזומנים בכל עת ואין אומרים שזימן הכתובה קודם לכן מפני שאין סופר מצוי לו ואם דרך אותו המקום לכתוב כתובה על ידי שידוכין וקיומין שביניהם ואח"כ מקדשין אין חוששין לה להצריכה גט על ידי כתיבת הכתובה: