שלטי הגיבורים על קידושין יז:

ירושלמי אמר רבי אבין נראין הדברים כשקדש בשטר אבל בכסף נעשין נוגעין בעדותן אמר רבי יוסי מכיון שהאמינום תורה אפילו בכסף מהימני אמר רב' אתא עובדא קמיה דרבי ועשה שליח עד וה"ר יונתן הכהן כתב בקדושי כסף היכא דליכא כפירת ממון כגון שהאשה אומרת לפקדון נתנו לי והם אומרים לקדושין אמרינן הן הן שלוחין הן הן עדים אבל היכא דאיכא כפירת ממון כגון שהאשה אומרת לא קבלתים כלל לא אמרינן הן הן שלוחין הן הן עדים:

כתב הטור אם כופר במלוה או במפקיד שאומר לו נתתים לך והמלוה או המפקיד אומרים לא קבלנו השליח אינו נאמן אפילו הם שנים שהם נוגעים בדבר לפי שצריכין לישבע כדי ליפטר אלא השליח נשבע היסת ונפטר והלוה או הנפקד מקבלים עליהם חרם סתם שמסרום ליד השליח ואם הוא כופר בנפקד או בלוה שאומר לא נתתם לי והוא אומר נתתים לך נשבע השליח ללוה או לנפקד שבועת היסת והלוה או הנפקד נשבע למלוה או למפקיד שבועת היסת ונפטר וי"א שאין על הלוה או על הנפקד אלא חרם סתם וקמא מסתבר בד"א שעשאו שליח להביא את שלו אבל לא עשאו שליח אלא שאמר הלוה או הנפקד הוליך לפלוני מעותיו שבידי או שבא אחד ללוה או לנפקד ואמר פלוני עשאני שליח להביא מעותיו והאמינו ומסר לו הממון והשליח אמר נאנסו או מסרתי למלוה והמלוה אומר לא עשיתיו שליח ולא קבלתים נשבע השליח שנתנם למלוה וישבע המלוה שבועה חמורה שלא קבלם ויגבה חובו מהלוה שהשליח אינו נאמן לפי שהוא נוגע בעדות שהרי צריך לישבע ליפטר לפיכך אם אין השליח צריך לישבע כגון שהמשלח הלך עם השליח ועמד מרחוק וראה מה שעשה השליח הרי אין השליח צריך לישבע לפיכך חשוב כעד אחד ומזקיק למלוה לישבע שבועה דאורייתא ואם הם שנים הם עדים ופטור הלוה אבל בשלא ראה המשלח שעשה שליחותו ואפילו אם רוצה למחול תביעתו כנגד השליח כדי שיעיד על המלוה אין שומעין לו. כתב מיי' דוקא ששניהם לפנינו השליח והמלוה ומכחישין זה את זה אבל אם בא השליח לבדו ואמר נתתי כמו שאמרת לי אינו יכול להשביעו שעשה שליחותו כיון שאינו טוענו ודאי שלא עשה שליחותו וכן אם בא המלוה לבדו וטוענו אינו יכול להשביעו שלא פרעו השליח שהרי אין כאן מי שטוען עליו טענת ודאי שלקח אלא מחרים הלוה חרם סתם ומשלם: שאלה להרא"ש ראובן חייב לשמעון מנה ודר בעיר אחרת ולוי היה חייב לראובן מנה ואמר ראובן ללוי תן המנה שאתה חייב לי לשמעון ולוי אומר נתתי ושמעון אומר לא קבלתי אם יש חלוק בין הולך מנה לפלוני או תן מנה שאתה חייב לי. תשובה דע שאין חלוק בין הולך מנה לפלוני או תן לו מנה שאתה חייב לי בשניהם הוא נשבע שבועת היסת שעשה מאמרו ונפטר וב"ח נשבע בנקיטת חפץ ונוטל: כתב מיי' שלת המלוה שלוחו ללוה להביא לו חובו והחוב היה מנה וטען הלוה שנתן לשליח כל המנה והמלוה אומר שלא שלחו להביא לו אלא נ' זוז ולא נתן לו אלא נ' והשליח אומר שנתן לו כל המנה ישבע השליח היסת ללוה שנתן למלוה כל המנה והמלוה ישבע שבועה חמורה שלא שלחו לקבל אלא חמשים ולא נתן לו אלא חמשים כדין כל מודה מקצת ויטול חמשים מהלוה כתב הטור ואיני מבין דבריו דמה ענין זה למודה מקצת דמודה מקצת נשבע ליפטר היאך ישבע זה ויטול אלא כיון ששלח שלוחו להביא שלו והלוה אומר שנתן לו הכל והמלוה אומר שלא נתן לו אלא חציו ישבע הלוה ויפטר: לשון ריא"ז אבל בדיני ממונות אין שליח נעשה עד לפי שהוא נוגע בעדותו שאם אמר הלוה לשליח אחד או לשני שלוחין הוליכו ממון זה לפלוני שאני חייב לו והם אומרים נתננו לו וב"ח אומר שלא קבל אין סומכין על עדותן של אלו לפי שנוגעין בעדותן הן ונשבעין השלוחין שבועת היסת שנתנו בין שהיה שליח אחד בין שהיו שנים וכן ישבע הב"ח שבועת היסת שלא קבל וחוזר הבע"ח ונפרע מן הלוה. ועיין פרק הגוזל קמא ופרק השואל: