שלטי הגיבורים על כתובות ס:

והרא"ש כתב שלעולם לא תשמש בלא בדיקה וכתב עוד בד"א שהיתה כך מתחלת נישואיה ומביאה ראשונה ראתה דם אבל אם אירע לה חולי זה אחר שנשאה אז נסתחפה שדהו לפיכך אם בא עליה פעם אחת ולא מצא דם ואח"כ חזרה להיות רואה בכל עת תשמיש יוציא ויתן כתובה ולא יחזיר עולמית וכן כל אשה שנולדו בה מומין אחר שנישאת אם רצה לקיים יקיים ואם רצה להוציא יוציא ויתן כתובה כתב הרא"ש האומר על אשתו שאינה ראויה לאיש והיא אומרת שהיא ככל הנשים דבר זה יבדק ע"י נשים הגונות וכשרות ואם הן אומרות שאינה ראויה לאיש אין לה עליו כתובה ולא תנאי כתובה ואם הם אומרות שהיא ראויה לאיש הרי היא ככל הנשים וכל זמן שלא נבדקה אינו חייב במזונותיה:

ירושלמי תנא ה' שנים הראשונו' בין ביוקר בין בזול היה ביוקר והוזל ואם הוא גרם נותן ביוקר ואם היא גרמה עתן בזול היה בזול והוקרו בין שהיא גרמה בין שהוא גרם נותן בזול פי' אם היו המזונות ביוקר בה' שנים הראשונות ולא נתן לה ואח"כ הוזלו אם הוא גרם שעכב מליתן לה צריך ליתן לה כשעת היוקר. אבל אם הראשונות היו בזול אינו חייב לשלם ביוקר אלא דמי אותן שנים כעין שבזול. תוספתא כתב לזון בת אשתו או בן אשתו הרי הן כבע"ח והן קודמין לכל אדם לא יאמר להם צאו ועשו מלאכה ואני זן אתכם אלא הן יושבין ומעלה להן מזונות כתב לזון בת אשתו ושברה האשה לבעלה שכתבה לו שובר [ופטרה] אותו ממזונות בתה לא הועיל כלום שזכין לקנון ואין חבין לו: וכתב הרמ"ה שאינו חייב לזונה אלא בפחות שבמזונות דכי אמרי' הכל לפי כבודו ה"מ באשתו דבתנאי ב"ד קא אכלה אבל בת אשתו דאיהו חייב נפשיה יד בעל השטר על התחתונה וכתב הרא"ש ולא נהירא לי דמי שנותן מעות לבעה"ב כדי לפרנסו או עושה לו טובת הנאה כדי לפרנסו כי הך דמתני' מסתמא דעתו שיתפרנס כאחד מבני ביתו ולא שישנהו לרע מכל בני הבית שיהיו הם אוכלים בשר ושותין יין ויהיה הוא אוכל זרעונים ושותה מים ולא נתנו חכמים קצבה למזונות אלא במשרה ע"י שליש אבל כשהיא אצלו מתגלגלת עמו במה שהוא סועד הן רב הן מעט ומצינו במזון פועלים שהחמיר ר' מתיא ואמר אפי' אתה עושה להם כסעודת שלמה אי אתה יוצא ידי חובתך ורשב"ג אמר הכל כמנהג המדינה ומנהג שאדם משוה חלק אוכלי שלחנו וגם מצינו שהחמירה תורה על האדם במזון הנלוים אליו שיטיב להם עמו במאכל ובמשתה הלכך המתחייב בפרנסת אדם מחויב לפרנסו כא' מבני ביתו:

כתב הרא"ש אם מתה האם או גרשה בעלה השני שניהם חייבים לזונה ואם כל א' מהם אומר אני זנה עמי ואיני רוצה ליתן דמים כתב הרמ"ה שהדבר תלוי בה אצל מי היא רוצה להיות וכן מסתבר: