שלטי הגיבורים על כתובות נא.

כתב הטור ונפקא מינה במה שראובן טוען כנגד הבע"ח שאם עשאה לו ראובן אפותיקי אעפ"כ יכול לסלקו במעות אי נמי נפקא מינה במסיק בה שיעור ארעא ולא שיעור שבחא ואם היה לוי גובה משמעון הלוקח היה גובה גם השבח ולא היה נותן לו אלא ההוצאה אבל כשלוקחו מיד ראובן אינו נוטל אלא הקרקע ולא השבח: לשון ריא"ז ראובן שמכר שדה לשמעון ובא בע"ח של ראובן וטורף אותו משמעון ועכשיו בא ראובן ורוצה לטעון כנגד בע"ח לפי שלא נמצא במקום בעת שטען הבע"ח עם שמעון ולא ידע שמעון לטעון כנגדו כמו שיודע ראובן הדין עם ראובן לטעון עמו כמבואר בק"ה:

דכיון שיש לו עוררין הוי כמו מקח טעות דלא סגי דלא צריך טירחא לבי דינא ולמבטיל מעבידתיה והוי כשאר מומין למהוי מקח טעות וכתב הרא"ש דמיירי שלא נתברר עדיין הערעור אלא א' בא וערער ואמר שדה זו גזלה ממני ראובן ואביא עדים או שאמר יש לי חוב על ראובן ויש לי שטר עליו שאם לא יצא אלא קול אפי' לא נתקיים המקח לגמרי אינו יכול לעכב המעות דבשביל דברים בעלמא לא יעכב מעותיו של ראובן אבל אם יראה לב"ד אמתלא בדברי המערער כגון שהביא שטר שאינו מקויים ואומר שרוצה לקיימו אם הוא אומר שיכול להביא עדים תוך ל' יום לא יוציא שמעון המעות מתחת ידו אבל אם המערער מרחיק זמן הבאת עדים חזינן אי אית ליה לראובן מקרקעי או אמיד במטלטלי שיכול שמעון לחזור עליו אם יוציא המערער הקרקע מתחת ידו צריך ליתן לראובן מעותיו מיד אבל אם לא אמיד ואין לו קרקע כיון שיש אמתלא בערער אין לדיין להוציא המעות משמעון עד שיהא בטוח שלא יפסיד מעותיו אם יוציא המערער הקרקע מתחת ידו ועל כל כיוצא בזה נאמר אין לדיין אלא מה שעיניו רואות הכל לפי הענין כתב מיי' אסור לו לאדם למכור לחבירו קרקע או מטלטלין שיש עליו עוררין עד שיודיעו אע"פ שאחריותו עליו שאין אדם רוצה ליתן מעותיו ויצטרך לירד עם חבירו לדין: לשון ריא"ז ראובן שמכר שדה לשמעון ויצאו עליה עסיקין שמערערין עליה לומר שלא היתה שלו אפי' עדר בה והחזיק בה אם לא הלך בה לארכה ולרחבה יכול לחזור בה ואע"פ שמכרה לו מכר גמור בכסף בשטר ובחזקה או בקנין גמור הואיל ויצאו עליה עסיקין יכול לחזור בו שנראה שמכר לו דבר שאינו שלו אבל אם לא יצאו עליה עסיקין אע"פ שבא עליה בע"ח אינו יכול לחזור בו כמו שביאר מז"ה בפסקיו: