שלטי הגיבורים על כתובות לב:

שאלה להרא"ש ז"ל ששאלת ראובן השביע לאשתו שלא תדבר לפלוני ושלא תכנס עמו לבית הסתר וקבלה שבועתו בפני עדים לזמן קצוב אם עברה על שום דבר משבועתה אם אבדה כתובתה תשובה אם נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה בשני עדים אסורה לבעלה ותצא בלא כתובה ודוקא שיש ב' עדים שנסתרה אבל נסתרה עמו בעד א' אינה אסורה וכן אם לא נכנסה עמו לבית הסתר אלא דברה עמו לא נאסרה מכח הקנוי והסתירה אבל מכל מקום עוברת על דת היא כיון שנשבעה שלא לדבר עמו ועברה ודברה עמו יוצאה בלא כתובה ודוקא שהתרו בה תחלה אם תעברי על שבועתך תפסידי כתובתך אבל אם לא התרו בה לא הפסידה כתובתה: לשון ריא"ז וכן אם הוא נודר ואינו מקיים או שהיה מאכילה דברים האסורים יוציא ויתן כתובה כמו שביאר מז"ה:

כתב סמ"ג וראשה פרוע ואין עליה צעיף כשאר כל הנשים אע"פ ששערה מכוסה ואין בזה משום פריעת ראש לגמרי דהא אמרי' בירושלמי היונאת בקפליטה שלה אין בה משום פריעת ראש ומה שאומר שם הדא דאת אמר בחצר אבל למבוי יש בה משום פריעת ראש התם כשרוצה לשהות במבוי כתב מיי' אע"פ שמכוסה במטפחת כיון שאין עליה רדיד ככל הנשים תצא בלא כתובה: לשון ריא"ז ואפי' היתה קלתה על ראשה הואיל ולא היתה מכוסה בצעיף ה"ז מדרכי הפרוצות ותצא בלא כתובה ובלא תוספת היתה יוצאה מחצר לחצר דרך מבוי בקלתה על ראשה אין בזה משום פריצות ואם היה המבוי מפולש מב' הצדדין הרי הוא כרה"ר והיוצאה בו כיוצאה לרה"ר ואם לא היתה קלתה על ראשה הרי זו אסורה מן התורה שנאמר ופרע את ראש האשה אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפריעת ראש ואפי' בחצר אסור לצאת בלא קלתה על ראשה וכך היא שיטת תלמוד א"י:

כתב סמ"ג או שהיתה בשוק וטוה ורד וכיוצא בו לדברי ר"ח כנגד פניה על פדחתה או על לחיה כדרך שעושות הפרוצות פירש"י שטוה בכפה על ירכה והחוט מתרדד כנגד פניה שלמטה ומיי' כתב שטוה בשוק ורד וכיוצא כנגד פניה על פדחתה או לחייה כדרך שעושין הפרוצות וכן המדברת והמשחקת עם הבחורים: