שלטי הגיבורים על כתובות א.

אבל אין כונסין את הבתולה ביום השבת לפי שע"י החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה והוה ליה כקונה קנין בשבת ואלמנה אין חופה קונה בה אלא ע"י יחוד של ביאה זוכה במציאתה לפיכך צריך להתייחד עמה בע"ש כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת וכן אין לכנוס הבתולה ביום הששי לבעול ביום השבת לפי שאין בתי דינין קבועין בשבת וכתב הרא"ש ומה שנהגו האידנא לכנוס ביום ו' משום דאף בכל ימי השבוע אין לנו בתי דינין קבועין ומי שיש לו עסק מקבץ ג' ומסדר טענותו לפניהם וזה יכול לעשות אפי' בשבת כתב הרמב"ם אין משיאין נשים בע"ש ולא בא' בשבת גזרה שמא יבא לידי חלול שבת בתקון הסעודה שהחתן טורח בסעודה ואין צ"ל שאסור לישא בשבת והרא"ש כתב מותר לבעול בתחלה בשבת ולא חיישינן שמא ישחוט בן עוף ואהא סמכינן למעבד סעודתא בין במוצ"ש בין בשבת: לשון ריא"ז הכונס את הבתולה כונסה ברביעי לפי שעזרא תיקן לישראל שיהא בתי דינין יושבים בשני ובחמישי וראוי לכל אדם להיות זהיר באשתו בבעילת מצוה שאם לא תמצא בתולה ישכים ויודיע לב"ד שמא יתברר שזינתה תחתיו ברצון והיא אסורה לו אפי' כשארעו אונס לא יכנוס בע"ש מן המנחה ולמעלה שצריך ליכל סעודת הנשואין בלילי שבת וכן לא יכנוס במוצ"ש שמא יראה שום חסרון בסעודתו וישחוט עופות וכיוצא בהן בשבת וכ"ש שלא יכנוס בשבת עצמו וכב"ה אבל אם רוצה לכנוס בע"ש בתחלת היום על דעת ליכל סעודת נשואין בו מותר וכן אם רוצה לכנוס בא' בשבת הרשות בידו:

כ' * הר"ן הביא זאת בשם ה"ר יוסף הלוי ז"ל רבינו אפרים אי אמר חתנא לא טרחנא אלא אכניסנה בלא סעודתא וקרובי הכלה בעו דלעביד סעודתא כייפינן ליה דלעביד סעודתא כפום מנהג דחזי לדידיה ולדידה דקי"ל עולה עמו ואינה יורדת וכתב דמעשים באו לפני רב אלפס רבו והיה דן כן:

בגמ' איכא דאמרי אמר רבא וכן לענין גיטין דיש אונס בגיטין כתב הרא"ש ונראה דג' עניני אונס הם ההוא דמי שאחזו דאמר ה"ז גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל עליו בית או שנשכו נחש ה"ז אינו גט לא שכיח כל עיקר ואפי' ללישנא קמא לא שייך למימר משום צנועות ומשום פרוצות דלא סברי צנועות דנפל עליה בית ונשכו נחש ופרוצות נמי לא יאמרו כך לפיכך ללישנא קמא יש טענת אונס כי האי בגיטין ואונסא דשכיחא כי האי דפסקיה מברא אפי' לאיכא דאמר אינו מבטל הגט דאיבעי ליה לאתנויי באונסא דשכיח ולא שכיח כמו חלה בהא פליגי הני תרי לישני והלכתא כלישנא קמא: