שלטי הגיבורים על גיטין ט:

פי' הרמ"ה לא שישרט להם צורת האותיות של שמותיהם על הנייר של גט והם ימלאו השרטים דיו אלא חותכין צורת האותיות של שמותיהן בנייר חלק בפני עצמו ונותנין אותו על גב הגט במקום שיש להם לחתום והם ממלאים הקרעים דיו והוא עובר דרך הקרעים וירשם בגט. וכן פי' ר"ח: לשון ריא"ז מביאין נייר חלק וקורעין בו כעין תבנית האותיות שרוצה לחתום העד ונותנין הנייר על גבי הגט במקום שרוצה העד לחתום וממלאים הקרעים דיו ומסלק הנייר ונשאר החתימה בגט אבל אם שרטו כעין אותיות בנייר וחתמו העדים באותן השריטות חתימה זו פסולה כמו שביאר מז"ה וכן אם כתבו האותיות בסיקרא או בכל דבר המתקיים וכתב עליהם עד כדי חתימתו פסולה מספק כמבואר בקונט' הראיות:

וכתב מיי' והוא שיכירו לשון הגט ונראה דאפי' אין מכירין לשונו אם הקורא לפניהם מתרגמו לפניהם ש"ד ודוקא בגיטי נשים הקילו בכה"ג משום עיגונא אבל בשאר שטרות לא יסמכו על א' שיקרא לפניהם עד שיהיו שנים או ראש ב"ד וסופר שלו כההיא דרב נחמן שהיה דיין מומחה וסופר ב"ד קורא לפניו וחותם:

וכתב בעל העיטור מסתברא בשאר שטרות דאי מקרי להו לתרי דידעי למקרי במסיח לפי תומו חותם כדאמרי' בשטר פרסאה והלכך היכא דחתימי סהדי ולא קים לן אי ידעי למקרי או לא בחזקת כשרים קיימי ומקיימי להו בי דינא ומגבינן ביה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין ואי קים לן דלא ידעו למקרי אע"ג דמסהדי אחתימת ידייהו דייקינן בסהדותייהו על פה אי מכווני אשטרא מקיימין ליה והכי כתבו רבוותא ואי אמרו אקרינא ליה למאן דידעי למקרי סמכינן עלייהו וכתב הרא"ש ומה שכתב במסיח לפי תומו לא נהירא דלא בעינן לפי תומו אלא משום דאי הוה ידע דסמכינן עליה הוה משקר אבל בי תרי ישראל לא חשידי לשקר: השיב רבינו שמחה גט שלא חתמו העדים בכתב ידן אלא הסופר חתמו כשר אפי' לר"מ דאמר עדי חתימה כרתי לא הוי מזוייף מתוכו אבל אם חתמו עליו עדים פסולים או שחתמו שלא לשמו פסול וכתב בא"ז ואין נראה בעיני כלל אלא כל הגט שאין עדיו חתומים בכתב ידן הרי זה פסול גמור כדמוכח באורך ואם בא מעשה לידי אני פוסלו: