שלטי הגיבורים על גיטין מה:

כתב ה"ר פרץ ביום ר"ח יכתוב ביום אחד לירח פלוני בשני יכתוב בשני ימים בשלשה בארבעה כולן לשון זכר בה"א לבסוף וכן באחד ועשרים בב' ועשרים וכן כלם ובחשבון השנים יכתוב לשון נקבה כגון בשנת חמשת אלפים ואחת לבריאת עולם שתים שלש ארבע כלם בלא ה' לבסוף וכן אחת עשרה שתים עשרה עד עשרים ומשם ואילך עשרים ואחד עשרים ושתים עשרים ושלש המנין המועט לשון נקבה וכן לעולם וכן אם יכתוב גט ביום ראשון של ר"ח אייר יכתוב ביום שלושים לירח ניסן. שהוא ראש חודש אייר] וכן בכל ר"ח של שני ימים וביום שני של ר"ח יכתוב באחד לירח פלוני כי חשבונו מיום השני ואם השנה מעוברת יכתוב באדר הראשון לירח אדר הראשון ובשני יכתוב לירח אדר השני:

ששאלתם גט שכתוב בו למנין אנו מונים ודלג השי"ן וכתב ברביעי כ' ימים לירח שבט ודלג ולא כתב בשבת וגם יום ד' היה בא' ועשרים לשבט והוא כתב כ' הגט כשר שאין לחוש לדילוג השי"ן דכיון שאנו מכירין סגנון הדבר בשביל אות אין לפוסלו וכן בשביל שדלג בשבת אין לפוסלו כי ברביעי אין לו פירוש אחר אלא בשבת כיון דכתיב בתריה כ' יום לחדש וגם אין לפוסלו במה שכתב כ' לחדש שבט והוא כ"א ונמצא שהקדים זמן הגט יום א' והוי גט מוקדם דכיון שידוע שר"ח שבט היה ביום ה' רביעי בשבת א"א להיות כ' לחדש אלא כ"א תלינן בטעות הסופר שלא היה זוכר קביעות החדש ולא הוי מוקדם אע"ג דקי"ל דדוקא עד רובו של חדש טעו אינשי בקיבועא דירחא אבל משעבר רובו של חדש לא טעו הכא אין חילוק דע"כ טעו שהרי דבריו סותרים זה את זה אם הוא יום ד' הוא כ"א לחדש ואם הוא כ' בחדש כמו שכתב הרי הוא ביום ג' ועל כרחיה טעה או בקביעות או בין יום שלישי לרביעי ובימי השבוע לא שכיחי דטעו אינשי הלכך תלינן הטעות בקביעות החדש ואין כאן הקדמה והגט כשר:

כתב הרא"ש ראיתי בנוסח טופס של רב אלפס שכתוב בו איך אנא פלוני בר פלוני וכן בשאר טופסי גיטין ואינו נופל על הלשון דודאי בשאר שטרו' שכותבין העדים דבר שנתקיים לפניהם [שייך] כו' אבל לשון נוסח הגט הוא ספירת דברים שהבעל מספר שבזמן הזה אני פלוני מגרש את אשתי הלכך טוב שלא לכתוב איך ומה שנהגו לכתוב ולאתריהון דאבהתיה תמהתי למה נהגו לכתוב כך מאחר שאין מזכירים מקום אביו ומקום דירת אבי האשה ע"כ:

לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם לא כתב דהוית אנתתי מן קדמת דנא אלא פלונית אנתתי סתם ה"ז גט כשר ויזהר הכותב שאם היו לאיש ולאשה ב' שמות צריך לכתוב ב' השמות פלונית הנקראת כך וכך ופלוני הנקרא כך וכך כמו שביארנו במקומו וכן כשכותב שם עירו ושם עירה צריך ליזהר שאם נולדו בעיר אחת ודרים בעיר אחרת יכתבו שם העיר שדרים בו היום והוא שכבר דרו בו י"ב חדש ודעתם להשתקע שם אבל אם לא דרו בם י"ב חדש או שאין דעתם להשתקע שם אע"פ שדרו בה י"ב חדש אין כותבין אלא העיר שיצאו משם שנשתקעו בה עד עכשיו ואם קנו שם בית דירה בעיר שהלכו שם ודעתם להשתקע שם אע"פ שאין להם עדיין י"ב חדש כותבין שם העיר שהלכו שם שעל שם אותה העיר הם נקראים כמו שביאר מז"ה בפסקיו ויש שכותבין אנא פלוני דממתא פלוני והאידנא יומא דנא במתא פלוני וכן כותב המקום לפי מה שהוא או על שפת הים או על שפת הנהר או בין ההרים לפי מה שדרך בני המקום לכתוב ונראה בעיני שאם נכתב הגט בא"י והיה המגרש דר באנטוכיא אל יכתוב אנא פלוני אנטוכי שזה הלשון נראה שנולד באנטוכיא אבל אינו אלא דירתו באנטוכיא אלא יכתוב אנא פלוני דממתא אנטוכיא וכל הדומה לזה כמב"ה:

וצריך שלא יהא בשטה אחרונה לא ספר תירוכין ולא גט פטורין ולא אגרת שבוקין אלא כדת משה וישראל לבד ויעשה ממנו אותיות ארוכות כדי שלא יסיים באמצע השטה דאיכא למיחש אם יסיים באמצע השטה שמא יחתמו עדים מיד בחצי השיטה הנשאר ואין ראוי לעשות כן: שאלות להרא"ש ששאלתם גט שהיה בשטה אחרונה יותר מכדת משה וישראל אם נפסל בכך דע כי לא נפסל בכך ומ"ש וישראל אל"ף למ"ד כאחד אינו נפסל ומ"ש לא ימחא באל"ף אין לפוסלו בכך: דיני הבעל: צריך שיגרש מרצונו. וצריך לגרש בלא שום תנאי. צריך להתיר שבועתו אם נשבע שלא ליתן. וצריך לבטל כל מודעות. וצריך שיפרע [דמי] הקלף והדיו והקולמוס. וצריך שיהיה דבר הכורת בינו לבינה. וצריך שיאמר הבעל בעצמו לסופר ולעדים כתבו וחתמו הרבה גיטין [עד שיכשר אחד] לדעת המחמיר. וצריך ליתנו בו ביום שנכתב אם אפשר. וצריך שיאמר לאשה ה"ז גיטך בפני כשרין ולא יהיה הסופר א' מהם: דיני האשה: צריך שידה תהיה פתוחה מתחלת הנתינה עד סופה: דיני הסופר: צריך לחתוך הקלף ולשרטטו בסכין מבחוץ ויזהר שלא ינקוב אותו קודם הכתיבה. וצריך שיאמר אני כותב גט לשם פלונית. וצריך לכתוב שם העיר שהזוג והעדים עומדים אז. וצריך לכתוב שם הנהרים והבארות והמעינות. וצריך שיהיו בגט י"ב שיטין. וצריך שיהיה ארכו יתר על רחבו. וצריך לכתוב מכתיבה גסה גרוס"א בלע"ז. וצריך שתהא כל אות מוקפת גויל. וצריך שלא תעבור אות חוץ לשיטה. וצריך לתלות כרעייהו דההי"ן וה' דלמהך ביותר ויזהר בשאר הדקדוקים הכתובים לעיל: דיני העדים: צריך שיהיו כשרים. לכתחלה טוב להזהיר אותם שיעשו תשובה. וצריך שיהיו עם הסופר בכתיבה. צריכים לומר אנו חותמין לשם פלוני. וצריך לחתום זה בפני זה. וצריך שלא ירחיקו חתימתן מהגט ב' שיטין. וצריך שיחתמו בראש שיטה זה תחת זה: דיני ב"ד: צריך שיקראו הגט קודם נתינה ואחריה. וצריך שיראו שנתיבש כל הגט והחתימות בשעת נתינה. וצריך לשום חרם על כל העומדים בשעת נתינת הגט שלא יוציאו לעז על הגט. וצריך לעשות לאשה [כתב] מעשה ב"ד בחתימתן:

כתב מיי' מסר לו השטר בפני עדים או שהיו עדים חתומים בו ומסרו לו בינו לבין עצמו יצא בו לחירות והתוס' פסקו דעדי מסירה כרתי וצריך שימסרנו בפני עדים ומיהו כשאנו מוצאים אותו חתום א"צ שיבאו לפנינו עדי מסירה שאנו תולים שכדין נמסר: