שלטי הגיבורים על גיטין מב:

עיין לעיל פרק כל הגט ופרק מי שאחזו:

כתב הרא"ש בתשובה בא' שגרש ונתיחדה עמו אח"כ וקודם שגרשה פעם שנית קדשה אחר לשם פילגש ושהתה עמו לשם פילגש שאסורה לשניהם וצריכה גט משניהם שודאי השני בא עליה ונאסרה עליו כיון שהיא אשת איש משום יחוד של ראשון וצריכה גט משניהם דאע"ג דאמרי' הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה לא חשבינן לה אשת איש ודאי לצאת מן השני בלא גט: כתב מיי' הורו הגאונים שאפי' הבא על אשה בעלמא בעדים שצריכה ממנו גט שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והוא כתב שאינה צריכה וכ"כ הרא"ש:

כתב הרשב"א מלשון השלמה משמע שכבר נשלם והיה חסר עד להשלים ומכאן היה ר"ת מביא ראיה לגט פשוט שנחתם בשני עדים כשרים והוסיף בו הבעל עד שלישי שלא בפני העדים שהוא כשר וכ"ש שכאן הוא צריך להשלמה ושם החתימו בחנם. והרב משולם היה מכשירו מסברא דהא דאמרי' עדי הגט אין חותמין זה שלא בפני זה היינו דוקא בשנים שאין הגט נגמר עד שיחתמו דהוי דומיא דכולכם אי נמי בעשרה המזומנים מתחלה לכך אבל היכא שכבר נגמר הגט בשנים מה לנו אם יחתום עוד עד שלישי שלא בפני השנים הראשונים דכיון שלא היה דעתו להחתים בו יותר לא שייך למיגזר ביה משום כולכם. ומקצת רבותינו הצרפתים אמרו דיש לפוסלו משום דכיון שחזר הבעל והחתים בו עד שלישי הרי גילה בדעתו שאינו רוצה שיהא הגט גט אא"כ תועיל חתימתו של זה והיא אינה מועלת לפי שחתם שלא בפני האחרים והוה ליה כאילו בטלו הבעל והדבר צריך תלמוד: