שלטי הגיבורים על גיטין ג:

ומיהו כתב ר"ת חתמו זה בפני זה וחותם בו שלישי שלא בפניהם שפיר דמי: לשון ריא"ז עדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה לפי שפעמים (שהוא) מקפיד הבעל להחתים בו הרבה עדים ואם יחסר א' מהם לא יהיה גט לפיכך גט שחתום בו עד אחד כותי אע"פ שהכותים פסולים בחתימת הגט לפי שאין להם מדרשי חכמים זה שחותם בו עד א' כשר הוא והוא שהיה ישראל כשר חתום למטה ממנו שהרי זה בפני זה הם חותמים ובשאר שטרות שחותמים זה שלא בפני זה אין להכשיר חתימת הכותי אע"פ שחתום ישראל למטה ממנו שאפשר שלא ידע בו כשחתם עליו וכבר גזרו חכמים על הכותים ועשו אותם כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם כדאיתא בפרק הכל שוחטין ופסולים בגיטין עד שיתגיירו כדרך שהעובדי כוכבים צריכים להתגייר ונראה בעיני שראוי לומר בזמן הזה על הצדוקים כדרך שאמרו על הכותים מתחלה שהרי הצדוקים אין להם מדרשי חכמים ואין מחזיקים בתורת גיטין וקדושין כישראל:

כתב הטור דלדברי הכל אלו השטרות שכותבים הסופרים אין להם דין ערכאות אע"פ שהם ממונים על פי השופטים כיון שאין נעשים בפני השופטים ואם לא נעשו בערכאות אפי' נעשו במקום הקבוץ שלהם פסול אפי' נמסר בפני עדי ישראל כיון שעדי עובדי כוכבים חתומים ואינם ערכאות ה"ל כמזוייף מתוכו וחספא בעלמא הוא אבל אין עדי עובדי כוכבים חתומים בו ונמסר בפני עדי ישראל כשר לגבות ממנו מבני חרי ומיתמי ואינו יכול לומר פרעתי והוא שידעו עדי מסירה לקרותו ויהיה עשוי כהלכתו בכל ענינים שיהא נכתב על דבר שאינו מזוייף והחזירו בו מענינו בשיטה אחרונה ומיי' כתב שאם נעשה בהדיוטות ועדי עובדי כוכבים חתומים בו ומסרו בפני עדי ישראל גובין בו מבני חרי והרא"ש כתב כרבינו: לשון ריא"ז וכן כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים כשרים בד"א בשטרי מכר ושטרי הודאות והלואות וכל הדומין להם שראוי הנתבע להתחייב בהן על פי עצמו בלא שטר ובלא עדים אבל שטר מתנה שאין בו קנין ולא עדים אע"פ שהיו חתומים בו ערכאות אינו כלום שהרי מן התורה אינן בני עדות ושטר זה הרי הוא כחרס ואע"פ שאנו מוחזקים בהן שאינן משקרין לא תהא עדותו גדולה מהודאת פיו כמבואר בקונטרס הראיות: