שלטי הגיבורים על גיטין לה:

כתב הרמ"ה אפי' לא נתנה לו עד ל' יום בסופן מגורשת דעד ל' יום שיהו שלמים קאמר ואם אמר לה בתחלת יום ראשון לחדש ונתנה לו המעות בסוף ליל ראשון לחדש שני הוי ספק מגורשת דמספקא לן אי בעי ל' יום מעת לעת או ל' יום כדאמרי אינשי דלא קפדי בההיא ליליא דעבר לה מיומא קמא וצריכה גט שני ואם מת קודם שיתן לה גט שני חולצת ולא מתייבמת. כתב מיי' מת בתוך ל' כיון ששלמו ל' יום ולא נתנה לו אינה מגורשת לא קבע זמן לנתינתה ומת קודם שנתנה אינה יכולה ליתן ליורשיו שלא התנה עליה אלא שתתן לו ולא בטל התנאי שהרי לא קבע זמן לפיכך אע"פ שאבד הגט או נקרע קודם שימות הרי זו מגורשת מספק ולא תינשא לאחר עד שתחלוץ ואיני מבין דבריו כיון שאינה יכולה לקיים התנאי לעולם א"כ למה לא יתבטל הגט:

ואם נישאת כתב הרמ"ה שיוציא עד שיתקיים התנאי ואם קיימה התנאי וכו' ומיי' כתב שיכולה לינשא מיד ולא חיישינן שמא לא תתן כיון שהיה התנאי במעכשיו או בע"מ [וכתב הטור] ולא נהירא דבהדיא קתני בברייתא על זה ולאחר לא תינשא עד שתתן [כו']:

ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ולא רצה לקבלה ונתנה לו בעל כרחו כתב רב האי דהוי גט ומיי' כתב דהוי ספק מגורשת וכתב הרא"ש הא דשקיל וטרי רבא בנתינה בעל כרחו לאו לענין מתנת חנם איירי דמלתא דפשיטא היא דאינו זוכה בעל כרחו ולענין פריעת חוב פשיטא דהוי פירעון ומיפטר אם זרק לו חובו בפניו בע"כ וכן נמי לענין פקדון דתנן בהגוזל בתרא הלוה מחבירו או הפקיד אצלו בישוב לא יחזיר לו במדבר הא בישוב מחזיר לו בע"כ. אלא הכא מיירי בדבר שהוא זקוק לקבל מחבירו וחבירו יש לו לזכות בדבר אחר כנגדו כגון גט על תנאי דמאתים זוז ובתי ערי חומה והא דלא חייש רבא לקושיות דרב פפא משום דס"ל דאם איתא דבע"מ הוי נתינה בפניו ה"ה שלא בפניו ולא היה צריך הלל לתקן ואי משום ליחד מקום שיתן שם המעות אפשר שיזכה לו ע"י אחר. ובמסקנא כתב וטוב להחמיר:

כתב הר"ר יואל הלוי מי ששכר מלמד לבנו וחלה התלמיד אם אינו רגיל באותו חולי או אפי' אם רגיל והמלמד מן העיר ומכיר בו פסידא דמלמד אבל אם רגיל בחולי ואין המלמד מכיר בו כגון שאינו מן העיר פסידא דבעה"ב ונותן לו שכרו משלם ולא כפועל בטל וכל לומדי תורה כשאין לומדין הבטלה גורם להם שכחה ודמי לאוכלסי דמחוזא דכי לא עבדי חלשי: