שלטי הגיבורים על גיטין לד.

לשון ריא"ז חרש המדבר ואינו שומע וכן האלם ששומע ואינו מדבר הרי הן כפקחין לכל דבריהם ואם קדש האלם אשה ברמיזה או שגירש ברמיזה קדושיו קדושין גמורין וגרושיו גרושין גמורין מן התורה וכן כתב בכתב ידו לעדים כתבו ותנו גט לאשתי כותבין ונותנין על פי כתבו ואם שלח להם בכתבו ע"י אחרים ה"ז ספק כמו שביארנו למעלה וכן בכל דבר סומכין על רמזיו של אלם ועל כתבו חוץ מעדות שהתורה אמרה על פי שנים עדים מפיהם ולא מפי כתבם ואפי' אם היה שומע ומדבר אינו יכול להעיד בב"ד בכתבו ובעדות האשה שבא להעיד שמת בעלה הקילו בו חכמים והאמינו האלם על פי כתבו וכן חולה שנשתתק ובא להעיד עדות אשה בכתיבתו ויודע להשיב על הן הן ועל לאו לאו כדרך שביארנו סומכין בעדות כתבו ונראה בעיני שעדות הגרושין שהוא מן התורה כגון שליח לקבלה שצריך להביא עדים שמנתו אשה שליח לקבלה וכן צריך עדים שקבל הגט מן הבעל אין סומכין בעדות זה על פי כתב אלא צריכין להעיד בב"ד וכתבו ב"ד במותב תלתא הוינא והעיד בפניהם פלוני ופלוני והתרנו האשה על פיהם הרי חתימת הדיינים מתקבלת בכל מקום שחתימתן ניכרת אע"פ שאין העדים יכולין להעיד בכתב כשחותמין בשטרי הודאות והלואות ובשטרי מקח וממכר נעשית חתימתן כמי שנחקרה עדותן בב"ד אלא מסרו חתימתן ביד בעל הדבר ולא תקנו חכמים כן אלא בשטרי הודאות והלואות וכיוצא בהן אבל לא בשאר עדיות שהרי קיום שטרות צריך ג' שהוא מעשה ב"ד ואינם יכולין להעיד שנים על פי כתבם כמו שביאר מז"ה בפ' גט פשוט:

כתב ר"ת ז"ל שיש לכתוב בגט שכיב מרע מעכשיו ואם כתבו ביה מהיום ומת בההוא יומא לא ידענא מאי אדון ביה: