שלטי הגיבורים על גיטין יב.

והר"ר יוסף בן מיגאש כתב דעבד אינו פסול אלא לקבל האבל להולכה שרי והרא"ש כתב כסברא ראשונה היה השליח קטן כשנתן לו והגדיל או חרש ונתפקח שוטה ונשתפה עבד ונשתחרר עובד כוכבים ונתגייר פסול: לשון ריא"ז העבד שפסול שליחותו בגט בין אם היה של איש המגרש בין אם היה של אשה המתגרשת בין אם היה של איש אחר ומעשה שקבל העבד גט אשה מן הבעל ואשת כהן היתה ולא חששו חכמים לפוסלה לבעלה משום ריח הגט וזה מבואר בתלמוד א"י כמו שכתב ר"ח. מיי' כתב על ישראל שהמיר לעבודת כוכבים או מחלל שבת בפרהסיא שהוא כעובד כוכבים לכל דבר וכבר ביררנו בקונטרס הראיות שקדושיו קדושין וגיטו גט כישראל גמור וכשם שהוא פוטר את אשתו בגט ואע"פ שנשאה כשהיה ישראל כשר כך יכול להביא שליחות הגט לאשת ישראל כשר:

וכתב הרמ"ה ואם אומרות בפני נכתב ובפני נחתם בא"י כשרות להביאו שאז אין הבעל יכול לערער ונמצא שאין יכול לקלקלה:

וכתב הרמ"ה שהאשה המביאה גט ואומרת שבעלה נתנו לה נאמנת ואינה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם ואע"ג שאין מכירין החתימות ואפי' אמר לה אל תתגרשי בו אלא עד ל' יום וכשיגיעו ל' יום או לכשתבא לב"ד פלוני והגט ברשותה מתגרשת בקבלה ראשונה ואינה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם:

כתב הטור ואפי' נכתב לשמו אם לא חתמו העדים לשמו פסול כתב מיי' י"א שהוא בטל לגמרי מפני שהוא מזוייף מתוכו ויראה לי כיון שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תקון העולם שאינו מזוייף ממש והואיל ונמסר בעדים הוי גט פסול מדבריהם: לשון ריא"ז כל גט שלא נכתב לשם האשה אינו גט כיצד הרי שהיו לראובן שתי נשים ששמותיהן שוים ונכתב הגט לגרש בו האחת ונמלך וגרש בו השניה אינה מגורשת ואפי' לכהונה אינו פוסל לפי שגט זה פסול מן התורה כמבואר בקונטרס הראיות. נכתב הגט לשמה ונחתם שלא לשמה ה"ז פסול מד"ס כמבואר בקונט' הראיות. כתב הגט לשמה אפי' שלא מדעתה ה"ז גט כשר ואם נכתב הגט שלא מדעת האיש המגרש או שצוה המגרש לאחר * בס"א הגירסא וכתבו זה שכתבו זה אע"פ שכתבו לשמו אינו גט: