שלטי הגיבורים על עירובין ח:

וכן בבור שהוא עמוק עשרה ורוחב ד' טפחי' שהוא רה"י הרי זה אין עירובו עירוב שהרי הוא ברה"ר ועירובו ברה"י ואינו יכול ליטלו משם אפילו בין השמשות לפי שאיסורו איסור תורה בד"א כשהיה עירובו רחוק ממקום [שביתתו ד'] אמות אבל אם היה עירובו בתוך ד' אמותיו אע"פ שהוא ברה"ר ועירובו ברה"י שאינו יכול ליטלו משם בין השמשות הואיל והוא בתוך ד' אמותיו הרי כל ד' אמות של מקום שביתתו עשו אותו חכמי' אצלו כמו בית א' והרי הוא ועירובו עומדים בבית אחד ובמקום אחד ועירובו עירוב אף על פי שאסרו לטלטלו וכן אם נתן עירוב בעיבורה של עיר שהוא מקום יישוב בתים אע"פ שהיה עירובו ברשות היחיד והוא ברשות הרבים והיה עירובו חוץ לד' אמות הואיל והוא ועירובו בתוך עיבורה של עיר הקילו בה חכמים לענין שביתתו ועשו כל עיבורה של עיר כאילו הכל אחד וכאילו כולו רה"י והרי הוא ועירובו ברה"י ועירובו עירוב ואע"פ שאסור ליטלו ממקום שביתתו והוא שלא היה עירובו רחוק ממקום שביתתו הרבה אלא כדי שיעמוד בתוך ארבע אמותיו ופושט ידו ומקלו אצל עירובו שיכול להביאו אצלו אם היה עומד במקום שהוא מותר ליטלו משם כמו שביאר מז"ה:

והיכא שנתנו בראש הקורה גבוה י' איכא מ"ד שצריך שתהיה רחבה ד' דכל למעלה מי' בעינן שיהיה העירוב מונח ע"ג מקום ד' ואתיא כר' יהודה. וכתב רבי' מאיר לא ידענא הלכתא כמאן דהא רבנן פליגי עליה בתוספתא דקתני נתנו על גבי קורה שגבוהה עשרה טפחים עירובו עירוב ורבי יהודה אומר אם היתה רחבה ד' עירובו עירוב וקי"ל כל מקום שאמר ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו אפילו אי רבים פליגי עליה דעיקר ההיא מילתא דפסיק כרבי יהודה איתמר לקמן בפרק כל גגות והתם רבים פליגי עליה וליכא למימר דוקא במתניתין אבל בברייתא לא דמי קאמר במשנתנו בכל מקום קאמר וכה"ג פריך פ' בתרא דכתובות גבי כל מקום שאמר רבי רואה אני את דברי אדמון וכו' ואיכא נמי למימר דילמא הלכה כרבנן דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב דאפילו יחיד לגבי רבים כדאמר בפרק מי שהוציאוהו כל שכן רבים לגבי יחיד. ונראה לי דהלכה כרבנן דההיא פיסקא דהלכה כדברי המיקל בעירוב ריב"ל אמרה לקמן פרק מי שהוציאוהו ופליג אשמואל דאמר כל מקום שאמר ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו. ולקמן נמי פ' מי שהוציאוהו גבי ג' חצירות הפתוחות זו לזו ס"ל לשמואל כרבי יהודה דאמר שלשתן אסורות ולית הלכתא כוותיה דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב הלכה כריב"ל לגבי שמואל דהא קי"ל רב ושמואל הלכה כרב באיסורי ורב ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ור' יוחנן וריב"ל הלכה כריב"ל כמו שפסק ר"ת ז"ל מההיא דמגילה בפרק בני העיר בפלוגתא דבית הכנסת אם מותר לעשות בית המדרש וכל שכן דהלכתא כוותיה לגבי שמואל ועוד הואיל וסתם לן תנא דמתני' כרבנן ולא הביא דברי ר' יהודה במתניתין כלל תדע דאמאי דחיק לאוקמי מתני' בדוחק גדול בנופו נוטה חוץ לד"א וכגון דהדר זקיף לוקמה כרבי יהודה ובאילן שאין בנופו רחב ארבע ולהכי למעלה מעשרה אין עירובו עירוב דבעינן עירוב ע"ג מקום ד' ולמטה מי' לא בעינן מקום ד' הילכך נראה דלא מיתוקמא מתני' כר' יהודה משום דקתני סיפא נתנו ע"ג קנה אפילו גבוה מאה אמה ה"ז עירוב וסתם קנה משמע אפילו כל שהוא ודלא כרש"י שפי' שהוא רחב ד' וכיון דסתם מתני' דלא כוותיה נראה דלית הלכתא כוותיה ואע"ג דרבי ס"ל כוותיה לית הלכתא כרבי מחביריו ע"כ לשון ר"מ ז"ל:

לשון ריא"ז ואם היה הקנה תלוש ונעוץ בקרקע הרי זה עירובו עירוב שיכול ליטלו משם כשירצה והוא שיהיה ע"ג הקנה מקום שהוא ד' טפחים כגון שהניח עליו כלי רחב וכיוצא בו שכל המניח עירוב למטה מי' אין צריך להניחו ע"ג מקום ד'. הקנים הרכים ביותר שהן דומין לירק הרי הן כירק ומותר להשתמש בהן בשבת ומותר לכובשן כדי לישב עליהן והרי הן כלאים בכרם שדינם כירק לכל דבר:

לשון ריא"ז ואם היה מגדל של עץ המטלטל ויכול להטותו ולהגיע ראשו ברה"ר הרי זה רואין אותו כאילו הוא ועירובו ברה"ר והוא שאינו מתרחק ד"א ממקום שביתתו אם יטה אותו לרה"ר וכן אם היה שם חבל שיכול לקשור בו עירובו שהוא כאויר רה"ר והוא עומד למעלה ברה"י וראש החבל בידו ה"ז עירובו עירוב שהרי יכול למושכו אצלו בענין זה שאינו אסור אלא מדברי סופרים הואיל וראש החבל בידו והתירו אצל עירוב איסור של סופרים בבין השמשות שהוא זמן קניית העירוב לפי שבין השמשות אין שבת ודאי אלא ספק הוא: