שלטי הגיבורים על עירובין כא.

כתב רמז"ל ונראה דהכי הילכתא דצדוקי הרי הוא כנכרי שעובר אמילי דרבנן בפרהסיא כיון דת"ק ס"ל הכי ואע"ג דר"מ אליבא דר"ג ס"ל דאינו כנכרי הא ר' יהוד' פליג עליה ואמר דאפילו לר"ג צדוקי כנכרי ואפילו לפי מה שפי' רש"י לקמן בשמעתין דר"מ כר"ג ס"ל ור"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ואע"ג דהלכה כדברי המיקל בעירובין הא לא חשיב קולא אי אמר צדוקי אין כנכרי דאיכא קולא וחומרא דאי כנכרי הוא אין מבטל רשות אבל שוכרין ממנו ואי לאו כנכרי הוא מבטל רשות ואין שוכרין הימנו עכ"ל: וכתב הרא"ש ואין דבריו נראין לי מה שכתב צדוקי הרי הוא כנכרי משום דעובר על מילי דרבנן בפרהסיא דהא אמר בפרק בנות כותים אע"פ שצדוקין אנו מתייראין אנו מן הפרושי' וכן תירץ ר"י אהא דקא"ר יהודה במתני' דצדוקי אין כנכרי ושמעי' ליה לר' יהודה דמומר לחלל שבתות בפרהסיא אפילו במילי דרבנן שהוציא כליו לחצר שאין מעורבת לרש"י אינו מבטל רשות וצדוקי קעבר אכל מילי דרבנן ותירץ דאין עוברים בפרהסיא דמתייראין מן הפרושים הלכך לא חשיב ר' יהודה צדוקי כנכרי וגם מה שכתב דרבי יהודה פליג עליה וסבר דלר"ג צדוקי כנכרי הא ליתא אליבא דמתני' דאף ר' יהודה סבר דצדוקי מבטל רשות אלא דסבר דאין חזקה מועלת ואע"ג דמשני בחד שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום אלמא צדוקי הרי הוא כנכרי אף לר' יהודה דמתני' הא איכא שינויא אחרינא דמחלק בין בצינעא ובין בפרהסיא והאי שינויא עיקר לפי שאין צריך להגיה המשנה ומה שכתב דאיכא כאן קולא וחומרא דאי כנכרי הוא הרי אין מבטל רשות ושוכרין ממנו ואי לאו כנכרי הוא מבטל רשות ואין שוכרין ממנו דבריו אינן מובנין דודאי קולא הוא דאינו כנכרי ומבטל רשותו בדיבור ואין צריך שכירות ומה שכתב דאם אינו כנכרי דמבטל רשות ואין שוכרין ממנו הא ליתא דישראל שלא רצה לבטל אלא לשכור שוכרין ממנו ונ"ל דהלכה כר"ג דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב וגם מדפליגי ר"מ ורבי יהודה אליבא דר"ג מכלל דסבירא להו כוותיה ועוד ראייה מרבי אמי ורבי אסי שגזרו על הכותיי' שלא לבטל רשות אלמא עד ימיהם היו מבטלין רשות ועל כרחך צריכין למימר כמו שפירש' בריש פירקין שהיו סוברין כר"ג דצדוקי וכותי אינו כנכרי:

כ' ר"מ ז"ל ואע"ג דר' אליעזר בפ' עושין פסין סבירא ליה דאינהו שרי אפילו מביתו וקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב נרא' דהלכה כרבנן מדאמר לעיל אמילתיה דרבי אליעזר ובקשתי לי חבר ולא מצאתי ועוד דה"ל מחלוקת ואח"כ סתם דבפרקין סתם לן דלא כרבי אליעזר וא"ת כיון דמחלוקת ואח"כ סתם הוא היכי מסיק רב אשי לעיל רב ושמואל בפלוגתא דרבנן ורבי אליעזר קמיפלגי והיכי סבר שמואל כרבי אליעזר וי"ל דשמואל הוה מוקי מתני' אפי' כר' אליעזר וכגון דגלי בהדיא ואמר הריני מבטל רשות חצרי ולא רשות ביתי דהא מסקי' לעיל פ"ב היכא דגלי גלי כו' ומיהו ראיה גדולה הוא לדידן מדרמינן לעיל מתניתין דהכא אמתניתין דעושין פסין ומשני הא ר' אליעזר והא רבנן ולא בעי לאוקמי מתני' דהכא אפילו לר' אליעזר וכגון דגלי ליה בהדיא ש"מ דהלכתא כרבנן ועוד דלא שייך הכא הלכה כדברי המיקל בעירוב כיון דאיכא נמי חומרא במילתיה דר"א דלדידיה אין מבטלין וחוזרין ומבטלין ולרבנן מבטלין וחוזרין ומבטלין הלכך עבדינן כרבנן בין לקולא בין לחומרא ולא עבדינן תרי קולי דסתרי אהדדי וכיון דהילכתא כרבנן א"כ חמשה ששרוין בחצר אחד כשהוא מבטל רשות צריך לבטל לכל אחד ואחד כדמשמע לעיל בספ"ב והיכא דבטיל בהדיא רשות ביתו מודו רבנן דביתו מותר לו ולהם כדמסקי' לעיל ספ"ב מסתברא בין רבי אליעזר בין רבנן היכי דגלי גלי ע"כ דברי ר"מ ז"ל:

פר"ח ז"ל דאמר בירושלמי אכסנאי אין אוסר לעולם ונראה דלא דמי להך דהכא דהתם איירי בנכרי הבא לדור במבוי לשם אכסנאי ולא לקבוע עצמו והכי איתא התם אית תנא תני קסדור אוסר מיד ואכסנאי לאחר ל' יום ואית תנא תני קסדור אוסר לאחר ל' יום ואכסניא אינו אוסר לעולם מ"ד קסדור אוסר מיד ברגיל ואכסנאי לאחר ל' יום בשאינו רגיל ומ"ד קסדור אוסר לאחר שלשי' יום באילין דעלין ברשות ואכסניא אינו אוסר לעולם באילין דלא עלין ברשות: