שלטי הגיבורים על עירובין יג:

וכתב רבינו מאיר ז"ל דאף לרש"י הלכתא כוותיה דרב באיסורי דסבירא ליה כרבי שמעון דמתיר הכל ואע"ג דתניא כוותיה דשמואל ה"מ במילתייהו דרבנן דאמר שמואל דלדידהו שלשתן אסורות אבל במילתיה דרבי שמעון לא מוכח מתוך הברייתא אי כרב אי כשמואל:

ורבינו לא הביא הא דאמרינן בגמ' ואזדא שמואל לטעמיה משום דלית הלכתא כשמואל בהא דאמר אם עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם דלרבנן אמר למילתיה וקי"ל הלכה כרבי שמעון ומיהו לשאר דברים אנו צריכין מה שחלק בין רגילה ובין שאינה רגילה:

כתב הרא"ש ז"ל הא דקתני במתני' ואמר שביתתי במקומי לאו דוקא אמר דה"ה בלא אמירה נמי הוה קני כדאמרינן לעיל בפ' בכל מערבין אבל ניעור דאיבעי למימר מצי אמר אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי ולעיל נמי תנן מי שישב ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כונתו לכך לא יכנס ומוכח בגמ' דקני שביתה גבי עובדא דר' טרפון דאמר שמא בית המדרש מובלע בתחום שלו הוה והא דקתני ואמר שביתתי במקומי משו' דבעי למיתני בסיפא זהו שאמרו העני מערב ברגליו אבל העשיר לא אע"ג דאמר שביתתי במקומי ורבי יהודה נמי דאמר אחד עני ואחד עשיר ע"כ מיירי בדאמר להכי תנא ברישא ואמר שביתתי במקומי דעשיר העומד בעירו והחשיך על התחום אינו קונה משם אלפים אמה לכל רוח אלא אם כן נתכוין לקנות שם שביתה וכה"ג אשכחן בפ"ק דבבא מציעא דתנן ראה אותן רצין אחר המציאה אחר צבי שבור ואחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו ובלא אמירה נמי זכתה לו שדהו דאפי' גבי ארבע אמות שתקנו חכמי' שקונות לו בכל מקום קאמר התם אי תקינו ליה רבנן דליקני כי לא אמר מאי הוה והא דתניא ואמר זכתה לי שדי משום רבותא דסיפא נקט היה צבי רץ כדרכו או שהיה גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי שלא אמר כלום: