עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשלטי הגיבורים על חולין

שלטי הגיבורים על חולין לז:

Shiltei HaGiborim on Chullin 37b · שלטי הגיבורים על חולין · free full Hebrew text

Open in the reader →

הבא לאכול בשר אחר גבינה צריך שיקנח פיו בפת או בכל דבר חוץ מן הקמח ומן הירקות ומן התמרים שאין ראוי לקנח בהם. ומז"ה אומר אף שאר הפירות כתמרים ואין שאר הפוסקים מורים כן וכן צריך להדית פיו במים או ביין וגם צריך לרחוץ ידיו בלילה ולא ביום:

ואם שורה פת במים או ביין ואוכל שפיר מהני לקנוח הפה או אוכל שום דבר שמקנחין בו ושותה מים או יין אח"כ וכן נוהג ר"י. מא"ז:

וצריך נטילה אפי' ביום לפי שנדבק יותר מגבינה עצמה שאין צריכה אלא בלילה. מא"ז:

אכל בשר אחר גבינה הרמב"ן ס"ל דאפי' גבינה אחר בשר עוף וחיה נאכל בלא קינוח והדחה ואצ"ל בשר חיה ועוף אחר גבינה דודאי לדידיה נאכל בלא קינוח והדחה גם ס"ל דדוקא בשר עוף נאכל אחר גבינה ואפי' קודם אבל בשר בהמה שהיא דאורייתא אינה נאכלת בסעודה אחת לא קודם הגבינה ולא לאחר הגבינה לא בלא קנוח והדחה ולא עם קנוח והדחה שבכל ענין אינו נאכל הבשר של בהמה בסעודה אחת עם הגבינה וצ"ע לדבריו באיזה ענין הוי פלוגתא וב"ה בקנוח והדחה דהא לדידיה לא מצינו לעולם קינוח והדחה אם לא יאמר דפלוגתא דא הוי באוכל בשר בהמה וחיה אחר גבינה: ומיי' כתב דהאוכל בשר בהמה וחיה אחר גבינה צריך קינוח והדחה ואע"פ דבשר חיה לדידיה הוי נמי מדרבנן מ"מ דומה היא לבהמה והחמיר בה לענין זה כמו בשל בהמה אבל אם אוכל אחר גבינה בשר עוף א"צ לא קינוח ולא הדחה ולא נטילה ומדברי הרא"ש והר"ן והטור נראה דבכל ענין צריך קינוח והדחה וקינוח צריך לעשותו בין ביום בין בלילה והדחה לידים אם הוא ביום שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהו סגי אבל אם הוא לילה שאינו יכול לעיין אותם היטב צריך לרחצם והטור כתב בשם הר"ר פרץ שיש לרחצם אף ביום לפי שפעמים שהגבינה שמנה ונדבקת בלחלוחית הידים ולאו אדעתיה. ולר"ת ולה"ג האוכל בשר אחר גבינה אינו צריך לא נט"י ולא קינוח כלל ועיקר יהיה הבשר מאיזה ענין שיהיה ומהר"ם היה נוהג שלא לאכול בשר בהמה וחיה אחר גבינה עד סעודה אחרת משום מעשה שפעם אחד מצא גבינה בין שיניו והיה מיקל לאכול בשר עוף אחר גבינה וכשהוא צריך לקינוח רבו המנהגים יש מי שאומר דקינות הוא שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה וכן בכל דבר שירצה חוץ מקמחא ותמרי וירקא לפי שהן נדבקים בחניכים ואין מקנחים יפה ואח"כ ידיח פיו ביין או במים וכתב סמ"ג דיש נוהגים לשרות פת ביין או במים ולאוכלו והוא עולה בשביל קינוח והדתה וכתב הטור דיותר טוב להיות כל א' וא' בפני עצמו. ומצוה מן המובחר היכא שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך להעביר מעל השולחן הלחם וכל המאכל שעלו עם הגבינה על השולחן ואח"כ יביא בשר ויאכל. מא"ז: