שלטי הגיבורים על חולין לד.

לדברי מיימוני הכי פירושו שאיסור גיד הנשה מן התורה הוי באותו גיד הארוך הפנימי הסמוך לעצם אבל ליכא איסורא בכל אורך אותו הגיד מה"ת רק באותו שעל הכף דוקא והאוכל מאותו מקום שעל הכף לוקה אבל אי אכל משאר גיד הפנימי שאינו באותו מקום שעל הכף הוי דינו כאכל מגיד החיצון ואין איסורו אלא מדרבנן וכ"נ פרש"י אבל מלשון סמג נראה דכל אורך גיד הפנימי איסורו מה"ת שהוא נקרא כולו מה שעל הכף וכ"נ מדברי הטור מ"ש שהפנימי אסור מן התורה והוא הפשוט בכל הירך וכן דעת הרא"ש והתוס' שם:

מדקאמר יש בה בנותן טעם משמע שאם יש בה בירך עצמה בנותן טעם אע"פ שהמים שמתבשל בהם היו מבטלין נתינת הטעם אפ"ה אסור הירך וכן הדין בכבד הדבוקה בחתיכה אם אין ששים בחתיכה לבטל הכבד צריך ששים בכל החתיכה אבל אם אין הכבד דבוק בחתיכה דומיא דטיפת חלב א"צ ששים אלא כנגד האיסור. ובניער וכסה פירש"י שמנער הבשר ומשכשך בקדירה וכסה זו היא שמעלה רתיחות ויורדין משולי הקדירה לפיה ומפיה לשוליה אז טעם האיסור מתפשט בתוך הקדירה ואין מתפשט בחתיכה עצמה ודוקא כשנפל לתוך הקדירה כשהיא מעלה רתיחות או כשנער תיכף לנפילה שאל"כ קודם הרתיחה מתפשט האיסור בחתיכה וכיון שנתפשט האיסור בחתיכה חתיכה עצמה נעשה נבילה וצריך שוב שיעור ס' במי הקדירה לבטל כל החתיכה ור"י מפרש אפי' לא העלתה הקדירה רתיחה אלא כסה החתיכה ממי הרוטב או שניערה בקדירה כנגד מקום שנפל האיסור שם מתבטל האיסור בכל מי הקדירה ומתפשט שם מיד. מא"ז: