שלטי הגיבורים על חולין כו:

כתב הרא"ש דיש אוסרין משום דאילו הובא לפנינו קודם שנשבר העצם היינו צריכין לבדוק בצומת הגידין וא"כ אע"פ שנקשר העצם מ"מ בדיקה צריך עדיין בצומת הגידין ומי שאינו בקי לבדוק צריך להטריפו ור"י לא רצה לומר כאן לא איסור ולא היתר והר"ר שמואל מאיבר"א כתב בשם ריצב"א שאם לא נשתנה הבשר שעל הקשר במראיתה אז ודאי נתרפא יפה ואם נשתנה יש לחוש ורבינו שמשון כתב שאם אירע הדבר בע"ש בין השמשות שא"א להכין אחרת שיש להתיר ולא בענין אחר והרא"ש כתב דכיון שהדבר מפוקפק בעיני הגדולים נכון להחמיר ולאסור:

מכאן היה דן רבינו יואל הלוי על שליא של נבלה או של טרפה שנתבשלה עם בשר כשרה שאין אוסרת הואיל ולא מטמאה טומאת אוכלין משום דלא חשיבא אוכל ש"מ דפרשא בעלמא הוא אע"ג דע"י מחשבה אית לה טומאת אוכלין מיהו הואיל ומעיקרא פרשא הוא שרי דלא חזי לאדם וראייתו באורך. מא"ז: