שלטי הגיבורים על חולין כג:

לפי פי' מיי' כל עוד שהמים זוחלין ומושכין אפי' אינן נובעין כל השרצים הנמצאים בהם בלא סימני טהרה אסורין וכן הביא דעתו בזה הר"ן שם וכן מוכח מדברי התוס' וסמ"ג ומדברי הרא"ש והטור משמע דאע"פ שהן נעיצין וחריצין שמושכין כיון שאין נובעין שרצים הגדלים בהם שרו שהכל תלוי בנביעה ואם יכול לקחת בכלי מן המים שבכלים שהשרצים בהם ולשתותן בכלי אחר הרא"ש הביא הב' דעות א' שאוסר משום דחיישינן דלמא פריש לדופני כלי הא' ואיהו כתב דלא חיישינן לזה ולא נקטו תלמודא לישנא דשוחה ושותה מהם אלא משום אורחא דמלתא אבל ה"ה שיכול לקחת מהם בכלי אחר:

והיכא שנמצא בפרי התולעת שהוא אסור או בשרביט הקטנית למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה איכא פלוגתא רש"י והרא"ש והטור כתבו דתולעים הנמצאין בפולין ובחמצי תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירים הקליפה מוצאים התולעים תחתיה מותרין לפי שהן מונחים במקום צר ולא קרינן ביה השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחש וכן כתוב בהגהת מיי' בשם מהר"ם וז"ל התולעים שהם בתוך קלח של ירקות ודחוקים מבפנים שאין חלל במקומן שיוכלו לרחוש ולילך באשר הם שם אין בהם משום השרץ השורץ על הארץ וכן פרש"י פ' אלו טרפות וכן הוריתי על מבשלי קליות חטין ואומרין שמצויין בהם תולעים בין הקליפות לחטה והתרתי מטעם זה עכ"ל:

כתב ריא"ז וכל פרי שרגיל להתליע במחובר צריך לבודקו שמא יש בו תולעת וכן בדברי ר"מ ואם לאחר שנתלש התליע הפרי מותר ואם פירש השרץ מן הפרי אסור. פירש ומת בנפילתו מיד עד שלא שרץ על הארץ או שפירש מקצתו או שפירש לאויר העולם או שפירש מתוך הפרי על גבי הפרי או שפירש מתוך הגרעינה ע"ג הגרעינה כל אלו אסורין מספק ואם פירש לאחר שמת מותר ויש שאוסרין כמבואר בקונט' הראיות. פירות ששהו לאחר תלישתן י"ב חדש אין חוששין לתולעין שבהן שכל דבר שאין בו עצם אינו מתקיים י"ב חדש ובידוע שלאחר שנתלשו התליעו ואין צריך לבדוק אחריהן כלל כמבואר בקונטרס הראיות: