שלטי הגיבורים על חולין טז.

משמע מדברי רש"י דדוקא ספק דרוסה יש לה בדיקה אבל ודאי דרוסה אין לה היתר בבדיקה שהרי דרוסה לפנינו אלא שנראה מדבריו שאם אין מקום הדריסה ניכר שמועיל לה בדיקה וכ"כ הר"ן והרא"ש הביא דעת הר"ז ז"ל דודאי דרוסה לא מהניא לה בדיקה שמא פעמים יאדים הבשר ואין אנו יכולין לכוין להכיר האדמומית וכ"כ הטור בשם הרמב"ן וב"ה דלא שרינן בבדיקה אלא היכא דקאמר אין חוששין לו אבל היכא דקאמר חוששין אין לו תקנה בבדיקה אבל מדברי מיי' משמע להדיא דיש לודאי דרוסה בדיקה וכן מוכח מלשון סמ"ג וז"ל ספק דרוסה עד שתבדק כדרוסה ודאית משמע שיש לדרוסה ודאית בדיקה וכן מסיק הרא"ש והטור ומרדכי שם וכן כתבו התוס' שם:

כתב בה"ג דנקובת קוץ או מחט לחלל יש לו בדיקה ומכשירין ע"י בדיקה שיבדוק כל המקומות ואם אינו מוצא נקב כשרה אבל רש"י פי' שאין לו היתר בבדיקה לפי שהמקומות רבים והנקב דק וא"א לעמוד בהן ע"י בדיקה ודוקא קיץ ומחט שהם דקים אבל נקב בקנה וכיוצא בו יש לו בדיקה ולזה הסכימו רוב הפוסקים:

ובבדיקת הדרוסה הרשב"א כתב שאם בדק ולא האדים הבשר מבחוץ אם סמוך לדריסתו בדק כשרה ואם לא בדק סמוך לדריסתו חוששיו לו שהרי חוששין לספק דרוסה וחוששין שמא שנה מראיו מבחוץ והבריא ויורד וניקב למטה והטור הביא דברי הרשב"א והגיה עליהם וז"ל ולא ידעתי מה יש לנו לחוש לדבר שלא מצינו שחששו לו חכמים ואפי' במקום שהזכירו חכמים בדיקה בדרוסה כתב בה"ג דוקא בדורות הראשונים דרבנן קמאי הוו חכימי ובקיאין בבדיקה אבל השתא ליכא למיקם אבדיקה שפיר ואמור רבנן לזכר י"ב חדש ולנקבה כל שאינה יולדת הלכך משהינן הזכר י"ב חדש והנקבה עד שתתעבר ותלד ע"כ. ורש"י כתב גבי נפולה שאנו סומכין על בדיקתינו שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות אבל צריך בו בדיקה יפה לפי שצפורים קטנים וגם היונים האדמימות נמצא בהם ובדיקתן קשה ויש שכתבו דארס הנץ אינו אדום כל כך ואינו ניכר ולפיכך אין לו בדיקה כמ"ש הר"ן שם: לשון ריא"ז הבדיקות הללו האמורות בדרוסה ובנפולה שאינה יכולה להלך שצריכות בדיקה ברוב האברים שלהן כמו שביארנו וכן כל כיוצא בזה מן הבדיקות הדקות אין סומכין לבודקן בדורות הללו אלא אסורות מספק כדברי בעל הלכות גדולות והמורה אומר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומז"ה אומר כדברי בה"ג והוסיף לומר שאף בנקב הנמצא בריאה אחר שחיטה שמדמין להם נקבים אחרים כמו שביארנו אין סומכין בזמן הזה להתירן ע"י בדיקה ול"נ שספק הנולד לפני שחיטה ספק תורה הוא לפי שהבהמה בחזקת איסור היא ואין מתירין אותה בזמן הזה ע"י בדיקה אבל ספק הנולד אחר שחיטה ראוי לומר כאן נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה ואף בזמן הזה מתירין אותו הספק על ידי בדיקה כמבואר בקונט' הראיות:

כתוב בפסקי הגאונים הא דאמרי' ניטל לחי התחתון כשר דוקא שיכולה לחיות ע"י הלעטה והמראה הא לאו הכי טרפה וכתב ריא"ז וכבר ביארתי בקונטרס הראיות שלא הוצרך לומר שאם נטל לחי העליון כשרה אם היה עצם הגולגולת וקרום של מוח קיים כמשפטו: