שלטי הגיבורים על ברכות ח.

לשון ריא"ז והוא שמשכים לפתחו אבל אם פגעו בדרך מותר ליתן לו שלום עכ"ל:

מיי וסמ"ג כתבו דלא יפסיק כדין בין פרק לפרק אלא כמו באמצע הפרק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד ור"י פירש לא יפסיק כלל אפילו כמו באמצע הפרק אלא יאמר אני ה' אלהיכם אמת ואז יפסיק כמו באמצע הפרק ואם אמר אלהיכם אמת כדי שלא להפסיק ושהה אח"כ הרבה א"צ לחזור ולומר אמת אלא גומר והולך ואומר אמן אחר גאל ישראל ומתחיל להתפלל מיד ולא יפסיק רק אם אירע לו אונס כגון שלא הניח תפילין קודם ק"ש ונזדמנו לו קודם תפלה דיכול להפסיק ולהניחן כדי שיתפלל בתפילין אבל לא יפסיק לברך על טלית ללובשו ע"כ ולזה הסכים הטור: לשון ריא"ז בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק שצריך לסמוך אני ה' אלהיכם לאמת ויציב שנאמר וה' אלהים אמת וכך נראה בעיני שאינו מפסיק בין גאולה לתפלה שלא אמרו להפסיק אלא בין הפרקים הללו. ש"ץ שסיים ק"ש קודם הצבור והוצרך לומר אני ה' אלהיכם כשסיימו הצבור אינו חוזר ואומר אמת אלא מתחיל ואומר ויציב ונכון וקיים עכ"ל:

כתב הרא"ש ז"ל יש להסתפק אי בעי למימר לא יפסיק כלל אפילו להשיב דחמור מבאמצע הפרק או דלמא האי דקאמר לא יפסיק היינו כדין בין הפרקים אבל לא חשיב טפי מבאמצע הפרק מיהו נראה מהא דמפרש טעמא משום וה' אלהים אמת דלא יפסיק כלל אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע הפרק עכ"ל:

כתב הרא"ש מכאן אומר ר"ת דהלכה כר' שמעון וכן כל האמוראים דלעיל דסברי דאין אומרים פרשת ציצית בלילה וכן משמע בשבת פרק במה מדליקין גבי רבי יהודה בר אלעאי שהיו תלמידיו מחבין כנפי כסותם מפני שלא היו להם ציצית בסדינן דקאמר ואינהו סבור משום כסות לילה ומדנקט תלמודא האי טעמא ושבק הני טעמי אחריני דמנחות ש"מ דאליבא דהלכתא נקט טעמא וסוף לשונו ואנן נהיגין לומר פרשת ציצית בלילה דקאמר בגמ' אמר רב יוסף כמה הוי מעליא האי שמעתתא וכו' ע"ש ע"כ: לשון ריא"ז

ואע"פ שמצות ציצית אינה נוהגת בלילה אומרים פרשת ציצית בק"ש של ערבית מפני שיש בה יציאת מצרים עכ"ל: