שלטי הגיבורים על ברכות ה.

כתב הרא"ש וא"ת והא לעיל ארשב"י משום רבי עקיבא פעמים שאדם קורא ק"ש אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ החמה ופסיק ריב"ל הלכתא כוותיה אלמא תחלת זמן קריאה של יום הוא אחר הנץ החמה כמתני' דיומא וי"ל דאפי' אם פליג ריב"ל אאביי הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתרא אי נמי לא פסיק ריב"ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ החמה יוצא בשל לילה כדאמר לעיל דלאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור כו' אבל במאי דקאמר דתחלת זמן ק"ש של יום אחר הנץ החמה לא פסיק כוותיה אי נמי י"ל דרבי שמעון גופיה מודה דזמן ק"ש של יום קודם הנץ החמה והאי דלא נקט פעמים שאדם קורא ק"ש שני פעמים קודם הנץ החמה ויוצא בשל יום ובשל לילה דהוי רבותא טפי איכא למימר דאתא לאשמועינן שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ החמה אי נמי כדפירש לעיל שאם היה אנוס בפעם אחת על של ערבית ושל שחרית אינו יכול לקרות שניהם ע"כ וע"ש דף ב' ע"ב:

סמג בשם ר"ח ור"ת ז"ל פליגי ע"ז וס"ל דזמן תחלת ק"ש דשחרית הוא לאחר הנץ החמה לכתחלה ובתוספות יומא דף ל"ו האריכו בראיות ע"ז אמנם מיימון והרא"ש ומרדכי וטור ס"ל כדברי רבינו:

כתב מיימון שיעור הגבהות ג' טפחים ואם יש בגבהות ארבע אמות על ארבע אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה הגבהות מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו שהרי חלק רשות לעצמו ע"כ:

כ' הרא"ש ז"ל מצאתי כתוב בשם ר"י ז"ל דאם התחיל לאכול קודם שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר פוסק אע"ג דאמרינן בתפלת המנחה אם התתילו אין מפסיקין שאני הכא דאסמכוה אקרא ואיכא לאו דלא תאכלו על הדם:

כ' ראבי"ה ז"ל דמותר לשתות מים בבקר קודם תפלה דלא שייך במים גאוה ודוקא בחול אבל בשבת ויו"ט כתב דאסור אפי' מים משום הקידוש והרא"ש ז"ל היה שותה מים בשבת בבקר קודם התפלה שאין הקידוש אוסרו כיון שעדיין לא הגיע זמנו טור ועיין בפ' קמא דשבת בדין התחיל לאכול קודם שעלה ע"ה:

כתב סמ"ג והראב"ד ורבינו שמחה ז"ל פירשו דהאי עד ג' שעות פירושו עד ג' ולא עד בכלל ואין הזמן נמשך רק עד סוף ב' שעות וסמ"ג הוכיח דעד ועד בכלל וכן הסכימו כל הפוסקים:

כתב הרא"ש ז"ל יש להסתפק אם ר"ל עד חצו' כשיעור תפלה אליבא דרבנן או עד ד' שעות אליבא דר' יהודה או אפי' כל היום לא הפסיד ורב האי גאון ז"ל כתב אף כל שעה רביעית אע"פ שאינה עונתה מברך שתים לפניה ואחת לאחריה משמע דוקא שעה ד' שהיא זמן תפלה לר' יהודה אבל מכאן ואילך הפסיד הברכות ואם בירך עובר על לא תשא עכ"ל:

לדעת מיימון וסמג אפי' איחר עד ערבית יש לו לקרות קריאת שמע בברכותיה והטור כ' דאין קורא בברכותיה כשעבר זמנה אלא כל שעה רביעית אבל מכאן ואילך אם בירך לפניה ולאחריה הוי ברכה לבטלה והן הן דברי הרא"ש ז"ל שכתב בשם רב האי גאון ז"ל:

הרא"ש והא דאמר רב יהודה עד על לבבך בעמידה לא שאם יושב עומד וקורא מעומד אלא אם היה מהלך בדרך עומד וקורא עד על לבבך ומכאן ואילך קורא כשהוא מהלך ע"כ הגהות אשר"י מא"ז וכ"כ בה"ג והראב"ד כ' בשם רב עמרם מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולחרות מעומד לא יאות עביד ונקרא עבריינא וצריך לגעור בו שמצותה מיושב ומיהו אם קורא מהלך צריך לעמוד בפסוק הראשון ע"כ:

בהגהות אשר"י ופר"ת דתרווייהו קאי אאמת ואמונה כלומר בין ארוכה ובין קצרה יאריך או יקצר הלכך שפיר מצינו למימר אור יום הנף ומטעם זה נהגו להתפלל קרובץ בג' ראשונות וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ורבינו אליהו ועלת' בידם דמותר ומצוה מן המובחר ושרי למימר זכרנו בריש שתא דהוי צרכי רבים ע"כ: