שלטי הגיבורים על ברכות ד.

לשון ריא"ז מי שאינו יכול לילך לבית הכנסת מקבץ עשרה ומתפלל ואם אינו מוצא עשרה יכוין להתפלל בשעה שהצבור מתפללין עכ"ל:

ואפי' הוא אנוס שאינו יכול לילך לביהכ"נ טוב לו לכוין השעה שהצבור מתפללין. טור:

יש מפרשים שישהה שיעור ב' פתחים קודם שיתפללו ואומר מהר"ם ז"ל דדוקא כשהפתח מביט ברשות הרבים אבל אם אינו מביט ברה"ר אין לחוש. והטור כתב דבכל ענין צריך שיכנס לפנים מבית הכנסת כשיעור ב' פתחים:

כתב הרא"ש האידנא טוב הוא שגם ת"ח ילכו לבהכ"נ להתפלל כי זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד וגם אין תורתנו אומנתנו וגם אם אין ת"ח מתפלל עם הצבור ילמדו אחרים ק"ו ממני ולא יחושו על התפלה ונמצאו בתי כנסיות בטלו' כי לא ידונו אותו לכף זכות שאינו בא בשביל למודו. ע"כ טור. ומזה ראי' לאותם ת"ח שעוסקי' בתורה בבית הכנסת ביום הכפורים בשעה שהצבור מתפללים ומשמיטי' עצמם מלהתפלל אותם התחנות והסליחו' והבקשות עמהם דלאו שפיר עבדי:

כתב הרא"ש וא"ת הא אמרי' בסוטה פ' ואלו נאמרים כיון שנפתח ס"ת אסור לדבר ואפילו בדבר הלכה שנאמר ובפתחו עמדו כל העם ואין לומר שאני הכא דמהדר אפיה דא"כ הוי ליה לאתויי מלתא דרב ששת התם לאשמועינן דבהכ"ג שרי ונ"ל לפרש הא דקאמר התם אסור לדבר היינו דוקא בקול רם לפי שמעכב את אחרים מלשמוע אבל בלחש שפיר דמי והא דמהדר אפיה ה"ה לא מהדר אפיה מצי למגרס בלחש אלא רבותא נקט אפי' במהדר אפיה שנראה כמניח ס"ת שרי והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו בגירסתו והרי"ף פי' דוקא רב ששת שתורתו אומנתו אבל להורות לאדם ששואל לפי שעה ולפרש דבר איסור לא עכ"ל:

וכן כתב מיימון אמנם ה"ג פי' הני מילי דאסור לספר בדליכא עשרה דצייתי לספר תורה אבל אי איכא עשרה דצייתי שפיר דמי ע"כ. וסמ"ג פירש דהא דאסור לספר היינו דוקא בקול רם לפי שמונע אחרים מלשמוע אבל בלחש שרי ע"כ: לשון ריא"ז יש מגדולי חכמים שהיה מחזיר פניו וגורס תלמודו בשעה שקורין בתורה ואומרים הגאונים שלא הותרו כן אלא למי שתורתו אומנתו ע"כ: כתב מיימון ופסוק שאין לו תרגום קוראו שלש פעמים ע"כ וי"א שלע"ז שלט הוי כמו תרגום דידהו: לשון ריא"ז ואפי' עטרות ודיבון שאין לו תרגום קוראו עברית ג' פעמים ובלבד שלא יקדים ולא יאתר לקרותם או בתחלת השנה או בסוף השנה אלא כל פרשה ופרשה קורא בשבת שלה קודם קריאת הצבור ונראה בעיני שאף אם קורא הפרשה בתוך ימי השבוע שלה הרי זה כמשלי' עם הצבור כמבואר בקונטרס הראיו' עכ"ל: