שלטי הגיבורים על ביצה יד.
Shiltei HaGiborim on Beitzah 14a · שלטי הגיבורים על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →לשון ריא"ז ואפילו כזית מבית שחיטתה שהוא אוכל בלא הפשט וניתוח שאין חוששין בה לטרפה שרוב הבהמות כשרות הן ואם יש לו שהות להפשיט ולנתח אל יאכל בלי הפשט ונתוח שנראה דרך רעבתנות ופעמים טרפה והרי עלתה בידו שגגה ולא התירו בה אלא השחיטה שמא תמות ותפסד אבל להפשיטה לא התירו אלא לצורך יו"ט וכן ביאר מז"ה:
לשון ריא"ז בכור שנולד ביום טוב ומומו עמו אין רואין אותו ביום טוב ואם עבר וראהו מותר לשוחטו ביום טוב שהרי בין השמשות מוכן היה שהיה ראוי לשחוט את אמו והוא מוכן במעי אמו וכן כל מוקצה שהיה ראוי בתחלת השבת כגון גרוגרות וצמוקים שיבשו מערב יום טוב או מערב שבת ואתר כך נפלו עליהם גשמים בשבת וביום טוב ונפסלו ואחר כך זרחה חמה עליהן ויבשו הרי אלו מותרין שאין מוקצה לתצי שבת הואיל והן ראויים בתחלת השבת מוקצה שיבש מערב שבת ואין הבעלים יודעין בו הרי זה מותר בשבת אף על פי שלא הזמינוה מערב שבת ואם לא יבש מערב שבת אף על פי שהזמינוה מערב שבת ואמרו כשיבש מחר נאכל ממנו אין הזמנתם מועלת כלום שאין הדבר ידוע שעתידין להתייבש מחר והרי הוא כמזמין אבנים לאכילה. היה בתחלת השבת יבש ואינו יבש יש שאוכלין אותו ויש שאין אוכלין אותו אם הזמינו מערב שבת הרי זה מותר שהרי גלה דעתו שהוא ראוי לו ואם לא הזמינו מערב שבת אסור שהרי הוא בחזקת שאינו ראוי עד שיתייבש כל צרכו. קדרות הרותחות בין השמשות אף על פי [שהן] רותחין יותר מדאי ואינן ראויות לאכילה בתחלת השבת אין בהם משום מוקצה שהדבר זה גמרו בידי אדם הוא ואין בו משוה מוקצה: כתב הרא"ש גרסינן בגמרא בעי מיניה הלל מרבה יש מוקצה לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת ומסיק דגמרו בידי אדם כגון קדירות בין השמשות לא מיבעיא ליה דודאי אין מוקצה כי קא מיבעיא ליה גמרו בידי שמים כגון גרוגרות שנתייבשו מערב שבת וירדו עליהם גשמים ונתלחלחו ואח"כ זרחה עליהם החמה ונתייבשו ודוקא במידי דאכילה קא מיבעיא ליה אבל במידי דטלטול פשיטא דאין מוקצה לחצי שבת מההוא דתנן כופין את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו ותניא בפרק כירה מותר לטלטלו כשאינו עליו והוא שלא היו עליו כל בין השמשות ועוד דקאמר התם אמר רב מטה שיש עליה מעות אסור לטלטלה אין עליה מעות מותר לטלטלה והוא שלא היו עליה כל בין השמשות ואיכא תרי לישני בלישנא קמא אמר ליה יש מוקצה לחצי שבת ובלישנא בתרא אמר ליה אין מוקצה לחצי שבת ומסתבר כלישנא בתרא דבשל סופרים הלך אחר המיקל ולכך לא הביאה ה"ר אלפס: